במזרח אירופה היו סיפורים רבים על פריצים שהיו מכים ומענישים את האריסים היהודים שלהם כיון שלא היו יהודים מספיק.
מסתבר שעכשיו יש פריץ חדש- כושי, שיושב בבית הלבן ומעניש את ישראל על "שאינה דמוקרטית מספיק" לטעמו...
ואני תוהה בעניין הזה:
האם סוריה מספיק דמוקרטית עבור אותו כושי?
האם ירדן היא דמוקרטיה שאין מה לעשות עבורה?
ומה עם "החברים הטובים" משכבר הימים של ארה"ב בערב הסעודית?
מה אפשר ללמוד מההתנהלות של אותו פריץ כושי שיושב בבית הלבן ועד כמה הוא מחשיב אותנו למדינה הידידותית ביותר של ארצו?:
1. הוא דוהר לעבר פצצה גרעינית עם האיראנים.
והאיראנים שולטים עכשיו ב4 בירות במרחב האזורי, מחוללים טרור, מלחמות אזרחים וכאוס כללי.
ואתם הוא יושב למו"מ...
ולכן אחת מהשתיים: או שהכושי הזה מטומטם ברמות אינטרגלאקטיות או שהוא לא מבין דבר וחצי דבר במה שקורה במזרח התיכון.
כל היועצים שלו כנראה מצוצים מאותה אצבע שהוא עצמו יצא ממנה.
ובנוסף הוא מאיים לא לספק לנו הגנה כנגד החלטות באו"ם או לפנות בעצמו לאו"ם ולקבל החלטה נגדנו.
2. הוא מכניס אותנו לתהליך מדיני שסופו ידוע מראש- עם הפלסטינים.
למה התהליך ידוע מראש? - כיון שהפלסטינים לא עשו ולא עושים דבר לקדם שלום אזורי.
כל ההתנהלות שלהם מכוונת להשארת הסכסוך על אש קטנה.
ככה הם לא צריכים לעשות דבר: שום וויתורים, שום התקדמות, שום אחריות, שום ניהול של חיי היום יום של עמם. ומצד שני קבלת תקציבי עתק שמגיעים ברובם לכיסיהם העמוקים שלא אותם המנהיגים המושחתים שלהם.
ראו מקרה יאסר ערפאת והמיליארדים שהשאיר לאשתו וביתו, ועכשיו זה פועל באותו מנגנון עם אבו מאזן וחבורת המושחתים שמקיפה אותו.
3. ארגון גי סטריט
מדובר בארגון שכבר כתבתי עליו- אלו יהודים אולטרא שמאל קיצונים- שישראל לא ממש מעניינת אותם- אלא היותם אמריקאים.
הם לא ממש מספקים לנו שום תמיכה בארה"ב - נהפכו- הם משמשים את האויבים שלנו שם- כעלה תאנה.
צריך להגדיר אותם ככאלה.
למרות שיש שם אנשים מכובדים - ראש הממשלה החדש של ישראל צריך להגדיר אותם כארגון שפוגע בישראל.
למנוע את נסיעתם של אנשי ציבור ישראלים לנאום בכנסים שלהם ולהחרים אותם באופן כללי.
לתת את כל כובד המשקל לארגון אייפ"ק - שהוא הארגון היחיד שבאמת תומך בישראל ללא תנאי וללא סייג (וכשיש להם, ולפעמים באמת יש להם, אי הסכמות איתנו- הם לא משתמשים בזה כנגד מדינת ישראל והאינטרסים שלה).
אוקי.
משהבנו איך הדברים מתנהלים - מה עלינו לעשות?
1. להפנים שיש לנו עוד שנתיים עם הכושי השחור הזה.
זה עלול להיות לא נעים אבל גם לא נורא.
2. להפסיק עם הפוליטקלי קורקט המזויין הזה ולהגיד את הדברים לאשורם.
להפעיל את הקונגרס האמריקאי והסנאט לטובתנו.
רובם של חברי הקונגרס מבינים שדעתו של הכושי השתבשה עליו - ואם גם הם מבינים את זה?- אין שום סיבה שלא נפעיל אותם בעניין.
3. להעמיד את הנשיא האמריקאי על מקומו.
הוא לא יכול לקבוע לנו אם אנחנו דמוקרטים או לא כיון שהוא לא אזרח ישראלי, והעם בישראל אמר את דברו בצורה נחרצת: הוא רוצה את בנימין נתניהו כראש הממשלה שלו.
ולכן יש לו שתי אפשרויות: לקבל את זה בטוב או ברע.
הרצון של הכושי להשאיר אחריו איזשהי מורשת על חשבון מדינת ישראל היא בלתי נסבלת.
אסור לתת לו את העניין הזה וצריך למרר לו את החיים עד יומו האחרון בתפקיד.
שגריר ישראל בארה"ב צריך להודיע לבית הלבן שיפסיק לדחוף את האף שלו לסכסוך הישראלי פלסטיני כיון שהוא רק הופך אותו ליותר גרוע ובלתי פתיר.
אני לא יודע מה עוד מסוגל הכושי לחרב - אבל ככל שהוא יסיים את תפקידו בהקדם- ככה ייטל לכל עמי המזרח התיכון...
