יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

ניגודי האינטרסים של שר האוצר משה כחלון

עוד לפני שהלהבות שהוצתו בחיפה ובשאר אזורי הארץ כובו, "קפץ" שר האוצר משה כחלון והבטיח לכל תושבי חיפה שהם יקבלו את הכסף בצורה מידית.

העובדה שמדובר בשר שגר בחיפה - לא נראתה לו מספיק רלוונטית לפני שהוא הבטיח לממן מכספי כל משלמי המסים הישראלי, משהו שלפחות 40% ממנו היה אמור להגיע מחברות הביטוח...
אותן חברות שמוכנות לבטח את כולם אבל כשצריך לקבל מהם את הכסף- ממררות למבוטחים את הנשמה.
ואת אינספור הסיפורים שקשורים לחברות הביטוח - ממש לא צריך להציג...

מעניין שאותו משה כחלון, רק לפני כחצי שנה לא הסכים להצביע עם שאר הממשלה על מתווה הגז בגלל היכרות עם קובי מימון- משהו מופרך כל כך- שאני מתקשה להסביר אותו בכלל...
אבל עכשיו כשמדובר באלפי אנשים שהוא מכיר כנראה או לפחות באופן חלקי- אז זה לא מהווה בעיה מבחינתו...

Launch of 'British Club' for Holocaust survivors (6885473331).jpg

כל העניין הזה של משה כחלון והמפלגה המומצאת שלו - הם תופעה שאני מאוד מקווה, שבבחירות הבאות הוא והמפלגה שלו ייעלמו מהמפה הפוליטית.

ה

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

כהונת היועץ המשפטי לממשלה

היועץ משפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא מצליח להגן על מדיניות הממשלה צריך לפנות את מקומו למי שכן יכול לעשות כן.
באופן עקרוני- יועמ"ש שלא יכול להגן על ההחלטות המקצועיות של הרמה הממונה עליו- לא יכול להמשיך לשרת בתפקידו.
הוא יכול להמליץ לממשלה על תוואי משפטי שהוא יכול להתמודד אתו ואם הממשלה- הריבון החוקי היחיד שנבחר לשלוט ולקבל החלטות, סובר אחרת, זאת זכותו הבלעדית והחוקית והדמוקרטית של אותו ריבון.



יותר מכך, אני משוכנע שאם הוא לא יכול להגן על ההחלטות של הממשלה החוקית שנבחרה באופן דמוקרטי- אני משוכנע שיש פרקליטים אחרים שכן יכולים לעשות כן.

החשיבות של הגנה כזו היא בדיוק בשל יצירת חוסר ההגנה הזו- ויש פה דוגמה מצוינת ואקטואלית- ברגע שהיועמ"ש מנדלבליט הודיע שלא יוכל להגן על ההחלטה הזו, הודיע מחלקת המדינה האמריקאית (לא שזה לא היה צפוי... הפוסט ליברלים שם עסוקים יותר בהפסקת בניית מרפסות בשכונות בירושלים מאשר בהצלת סורים שנרצחים מדי יום ביומו כבר למעלה מ5 שנים..) שהיא מתנגדת לחוק ההסדרה ואפילו היועמ"ש הישראלי מביע התנגדות לכך.

ובמילים אחרות- גם אם היועמ"ש מתנגד לכך- הוא צריך להגיד את זה לגורמים הנוגעים בדבר ותו לא.

יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

כמה הערות על הבחירות בארה"ב

הפתעת השנה - בחירתו של העם האמריקאי, מציבה מראה שחורה משחור מול התקשורת הישראלית והאמריקאית.
שתיהן היו מגויסות לבחירתו של מועמד כושל, מושחת, ונטול כל הצלחות כלשהן.
היתרון היחיד של שני המועמדים "חביבי" התקשורת היה השתייכותם למחנה "הנכון".

אז זה מה שיש לי להגיד לכם על זה:

1. מההתחלה אמרתי שדונלד טראמפ יבחר - אמרתי לכם.

2. הפוליטקלי קורקט - מת. (אם זה היה תלוי בי- היו מוצאים אותו להורג כבר ממזמן...)

3. כל אותם עיתונאים יהודים שזלזלו, העליבו, קיללו וצחקו על דונלד טראמפ- מתחילים עכשיו לפחד שהאנטישמים מרימים ראש.
למה בדיוק הם ציפו כשהם זלזלו, העליבו, קיללו וצחקו על טראמפ?
הם היו צריכים לחשוב על זה לפני שהם התעללו בדמות שלו.
עכשיו הם מתחילים לחפש מחסות...
(מבחינתי שלא יתנו להם לעלות לארץ....)

4. הבחירות הללו לא היו הצבעה בעד דונאלד טראמפ אלא הצבעה נגד הילרי קלינטון.
ההצבעה הזו לא הייתה בעד דונאלד טראמפ אלא נגד ברק חוסיין אובמה.

כל הסיפורים של הפרשנים (שעכשיו אפשר להגיד בקול רם שהם מפרשים בעיקר את רחשי ליבם,) חירטטו דברים שמסתבר שאין להם שום מושג על מה הם מדברים.
אין זרמים תחתונים, אין קהלים שבגדו, הנשים לא הצביעו, האוכלוסייה ההיספנית לא אכזבה.

צריך הגיד את האמת - האמריקאים הבינו את המציאות כמו שהיא.
הם לא קנו את חלומות הפנטזיה של ברק אובמה וצוותו ההזוי.
הם גם לא מסכימים לקבל את התיאוריות הקומוניסטיות של ברני סנדרס שסחף משום מה קהלים צעירים דמוקרטים...

אבל הכי חשוב? הפוליטקלי קורקט מת היום מיתה מוחלטת.


שלי יחימוביץ על אילנה דיין



זה מה ששלי יחימוביץ כתבה על אילנה דיין:
"הי זאת שלי, לפני זמן קצר התרחש אחד הרגעים המכוננים בתולדות העיתונות החופשית בישראל. אחד הקשים בתולדות חופש העיתונות, ואחד ראה"מ שאיבד את זה.
למי שלא ראה: אילנה דיין עומדת ומקריאה במשך זמן ארוך מאוד, בפנים חתומות, מגילה מעוותת של דברי הסתה על עצמה, פרי עטו של ראה״מ בנימין נתניהו.
מצדיעה לך אילנה.
עיתונאית המיינסטרים השקולה, המכובדת, המשכילה, האהודה ביותר בציבור בישראל. העיתונאית הזהירה ביותר. האובייקטיבית ביותר. זו שלא מהססת להתעמת עם השמאל ועם הימין כאחד. זו שהתכונה ״מזג שיפוטי״ יכולה להיקרא על שמה.
גם היא בבוגדים. גם עליה צווח המלך: עירפו את ראשה.
Ilana Dayan.jpgיש כאן קרב על ערכי הבסיס שלנו, וזה לא קרב בין ימין ושמאל מדיני או כלכלי. זה קרב על הזכות לחיות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
לא לוותר."

ועכשיו תגובתי:
1. גילוי נאות - אני מאוד מחבב את שלי יחימוביץ.
כשעמדה בראש העבודה- אפילו הצבעתי לה. (אבל זה היה באמת ממזמן...)

2. ועכשיו בואו ננתח את מה שהיא כותבת - ברמה העקרונית:

עיתונאית המיינסטרים השקולה, המכובדת, המשכילה, האהודה ביותר בציבור בישראל.  
מיינסטרים? של איזה מדינה? של פלסטין?
אם היא מיינסטרים- מי נמצא לדעתך בשמאל? עזמי בשארה?
האהודה ביותר בציבור בישראל?
פתחת פייסבוק היום?
אני אגלה לך סוד גלוי:
כיון שהתקשורת שבוייה בידי השמאל- הפייסבוק רותח על ידי אנשי ימין ומרכז שמקיאים ונגעלים מהחברה המכובדת והמשכילה שלך...
היא ממש לא אהודה. אפילו לא חביבה קצת.
היא שנואה על ידי רוב העם.
היא אהובה על ידי קומץ זעיר של אנשי שמאל קיצוני ששלטונו של בנימין נתניהו-מעביר אותם על דעתם.

העיתונאית הזהירה ביותר. האובייקטיבית ביותר.  
הי שלי. זה צחי. 
הביטוי המומצא "אמת לשעתה" אומר לך משהו? מתחבר לך לזהירות? לאמינות? לאמת כלשהי? או לאמת זמנית שלא בטוח שתעמוד בשום בוחן מציאות?
העובדה שבכל שנותיה עשתה החברה "האובייקטיבית" הזו 2 תחקירים על בגידת השמאל הישראלי במדינת ישראל ואחרי כן גם גנזה אחת מהן- עדיין נשמעת לך או "אובייקטיביות"?

זו שלא מהססת להתעמת עם השמאל ועם הימין כאחד.  
את מתכוונת שעד שדיין פרסמה "תחקיר" על עמותות השמאל - היא גנזה את חלקו השני - אבל מעולם לא גנזה תחקיר על שום צד ימני של המפה הפוליטית בישראל- בשם הציבור לדעת...?
תזכירי לי בבקשה... מתי היא "התעמתה" עם השמאל?  מתוך 600 תחקירים אחד היה נגד השמאל וגם אותו היא גנזה מיד... זו אישה אמיצה? 
זו שהתכונה ״מזג שיפוטי״ יכולה להיקרא על שמה. 
מזג שיפוטי? אילנה דיין? היא נראתה אתמול כמי שאנסו אותה אנאלית לקרוא את תגובתו של ראש הממשלה.
כי אם זה היה תלוי בה? היא הייתה סותמת לנתניהו את הפה במסמרים - ורק אותה צריך וחובה לשמוע.
מבחינתה? את התחקירים המומצאים שלה צריך ללמד בבתי הספר היסודיים ובעיקר בישיבות הליטאיות...


אני חושב שהביטוי בושה, חרפה, כלימה ובזיון הרבה יותר מתאימים לאילנה דיין.

שלי יחימוביץ על אילנה דיין

זה מה ששלי יחימוביץ כתבה על אילנה דיין:
"הי זאת שלי, לפני זמן קצר התרחש אחד הרגעים המכוננים בתולדות העיתונות החופשית בישראל. אחד הקשים בתולדות חופש העיתונות, ואחד ראה"מ שאיבד את זה.
למי שלא ראה: אילנה דיין עומדת ומקריאה במשך זמן ארוך מאוד, בפנים חתומות, מגילה מעוותת של דברי הסתה על עצמה, פרי עטו של ראה״מ בנימין נתניהו.
מצדיעה לך אילנה.
עיתונאית המיינסטרים השקולה, המכובדת, המשכילה, האהודה ביותר בציבור בישראל. העיתונאית הזהירה ביותר. האובייקטיבית ביותר. זו שלא מהססת להתעמת עם השמאל ועם הימין כאחד. זו שהתכונה ״מזג שיפוטי״ יכולה להיקרא על שמה.
גם היא בבוגדים. גם עליה צווח המלך: עירפו את ראשה.
יש כאן קרב על ערכי הבסיס שלנו, וזה לא קרב בין ימין ושמאל מדיני או כלכלי. זה קרב על הזכות לחיות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
לא לוותר."
Ilana Dayan.jpg

ועכשיו תגובתי:
1. גילוי נאות - אני מאוד מחבב את שלי יחימוביץ.
כשעמדה בראש העבודה- אפילו הצבעתי לה. (אבל זה היה באמת ממזמן...)
2. ועכשיו בואו ננתח את מה שהיא כותבת - ברמה העקרונית:

עיתונאית המיינסטרים השקולה, המכובדת, המשכילה, האהודה ביותר בציבור בישראל.  מיינסטרים? של איזה מדינה? של פלסטין?
אם היא מיינסטרים- מי נמצא לדעתך בשמאל? עזמי בשארה?
האהודה ביותר בציבור בישראל?
פתחת פייסבוק היום?
אני אגלה לך סוד גלוי:
כיון שהתקשורת שבוייה בידי השמאל- הפייסבוק רותח על ידי אנשי ימין ומרכז שמקיאים ונגעלים מהחברה המכובדת והמשכילה שלך...
היא ממש לא אהודה. אפילו לא חביבה קצת.
היא שנואה על ידי רוב העם.
היא אהובה על ידי קומץ זעיר של אנשי שמאל קיצוני ששלטונו של בנימין נתניהו-מעביר אותם על דעתם.

העיתונאית הזהירה ביותר. האובייקטיבית ביותר.  הי שלי. זה צחי.
הביטוי המומצא "אמת לשעתה" אומר לך משהו? מתחבר לך לזהירות? לאמינות? לאמת כלשהי? או לאמת זמנית שלא בטוח שתעמוד בשום בוחן מציאות?
העובדה שבכל שנותיה עשתה החברה "האובייקטיבית" הזו 2 תחקירים על בגידת השמאל הישראלי במדינת ישראל ואחרי כן גם גנזה אחת מהן- עדיין נשמעת לך או "אובייקטיביות"?

זו שלא מהססת להתעמת עם השמאל ועם הימין כאחד.  את מתכוונת שעד שדיין פרסמה "תחקיר" על עמותות השמאל - היא גנזה את חלקו השני - אבל מעולם לא גנזה תחקיר על שום צד ימני של המפה הפוליטית בישראל- בשם הציבור לדעת...?

תזכירי לי בבקשה... מתי היא "התעמתה" עם השמאל?  מתוך 600 תחקירים אחד היה נגד השמאל וגם אותו היא גנזה מיד... זו אישה אמיצה?
זו שהתכונה ״מזג שיפוטי״ יכולה להיקרא על שמה. מזג שיפוטי? אילנה דיין? היא נראתה אתמול כמי שאנסו אותה אנאלית לקרוא את תגובתו של ראש הממשלה.
כי אם זה היה תלוי בה? היא הייתה סותמת לנתניהו את הפה במסמרים - ורק אותה צריך וחובה לשמוע.
מבחינתה? את התחקירים המומצאים שלה צריך ללמד בבתי הספר היסודיים ובעיקר בישיבות הליטאיות...

אני חושב שהביטוי בושה, חרפה, כלימה ובזיון הרבה יותר מתאימים לאילנה דיין.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2016

יגאל סרנה - והלקקנים האמיתיים

הבוקר עלה יגאל סרנה לשידור אצל זבי גבית (אתם יודעים למי אני מתכוון...), וטען שבני ציפר הוא עיתונאי שמלקק לזוג נתניהו...
וזה העלה בי מחשבות מי באמת מלקק או יותר נכון מוצץ למי.

בואו נעשה קצת סדר בעניינים:
1. רוב התקשורת עסוקה בלתקוף את נתניהו.
2. לאחר תוכנית הפח זבל של ה"עיתונאית מטעם" (עצמה) אילנה דיין, כמובן שכולם התקיפו את נתניהו ואת אשתו.
3. עולה בני ציפר ומגלה אמפטיה כלפי הזוג המותקף, בגלל היכרות אישית עם הזוג נתניהו.
4. מיד לאחר עולה העיתונאי יגאל סרנה ותוקף את ציפר על דבריו.
לטענתו צריך להפסיק לתת לכל מיני "לקקנים", להביע את דעתם כי היא לא מתאימה לאג'נדה שלו.

בואו נראה איפה ה"עיתונאי" פח זבל הזה עובד? בידיעות אחרונות.
מה הוא עושה ב10 השנים האחרונות? לתקוף את נתניהו ואת הממשל שלו.
מי מעסיק אותו? נוני מוזס.
מה נוני מוזס עושה? מנהל מערכה ארוכה נגד נתניהו בשל שמיטת הקרקע מתחת לעיתון הצהוב שהוא ירש והחריב. 
למה החריב? כמה קוראים את ה"ביובון" הזה היום וכמה קראו אותו לפני 10 שנים?
זה עונה על השאלה הנ"ל.





ועכשיו בואו נעשה חשבון:
סרנה עובד אצל מוזס שרוצה להוריד את המשטר הדמוקרטי שנבחר והחליט שנתניהו יהיה בראש המדינה.

אז מי מלקק למי? הא סרנה?
אפשר גם להגיד באופן כללי כמובן ותיאורטי  שאם סרנה היה בכלא? הוא היה הבי'ץ/הכלבה של נוני מוזס.
היא היה עושה לו כביסה...
הוא היה עושה לו עוד דברים בידיים שלו.
ולמה? כי הוא מתפרנס ממנו.

אז כאחד שבאת מלקק את התחת של מי שמממן אותו - סרנה היה צריך לשתוק ולסתום את הפה שלו.
אבל זה רק עוד אייטם בסדרת ההכפשות והאיומים של סרנה כלפי כל מי שחושב אחרת מהדיעה האינפנטילית שלו.

http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GKHLMD&c41t4nzVQ=EE

יום חמישי, 3 בנובמבר 2016

סטיב אדלר - השופט והתופעה

השופט סטיב אדלר, עשה מעשה שלא יעשה.
כל מי שרוצה לפתור "בעיה" שיש לו, ויש לו מספיק כסף - יכול לקבל מהשופט סטיב אדלר הליך שיפוטי פגום מאוד, שבסופו של תהליך - הוא בעצם קונה את פסק הדין הראשוני.


הסיפור של עסקת ההשתקה בבנק הפועלים שסטיב אדלר היה מקור הריח המסריח ביותר שם... מעיד על כך שמדובר באדם שכבר חצה את הקווים בעבר.

ראשית הוא לא ד"ר למרות שבתקשורת חושבים משום מה שהוא כן.

הכי גרוע- בהיותו נשיא בית המשפט לדיני עבודה, גרם אדלר לחורבן ממשי ואמיתי של כל תורת החוזים במדינת ישראל.

בבית המשפט שלו - הלכו כל כך רחוק לטובת העובדים עד שיצרו מצב שבו כל מעסיק שמגיע לבית המשפט לדיני עבודה- הפסיד רק מעצם הגשת התביעה נגדו.
חמור מכך.
עובדים שחתמו על הסכמים, וגם ההוגנים שבהם- נפסלו על ידי בית המשפט של אדלר והפכו את החוזים לכאלה שלא שווים את הנייר שעליהם נחתמו.

חוזים שנחתמו כדת וכדין, הותרו בשל סיבות הזויות ולא חוקיות בכלל.

מה שאדלר יצר בעצם זו התחלת תנופה ציבורית שעלולה לגרום לסגירתו של בית הדין לענייני עבודה בשל הפסיקות המופרכות של אדלר ועושי דברו שם.

ולכן קודם כל אולי טוב שהפרשיה הזו נחשפה, ככה פחות יפנו לאיש ההזוי הזה.

יום רביעי, 2 בנובמבר 2016

מר"צ והאזכרה השנתית לרחבעם זאבי -גנדי - צביעות שמאלנית במיטבה

הטענות ההזויות של אנשי מרצ שצריך לבטל את האזכרה ויום הזיכרון לשר רחבעם זאבי בגלל תחקיר שפרסמו בתכנית עובדה מעלה אצלי כמה מחשבות מטרידות במיוחד:

רחבעם זאבי ז"ל // צילום: יעקב סער / לע"מ
1. כבר ראינו בעבר את התוצאות של התחקירים של התכנית עובדה.
ראינו לאחרונה גם מה קורה לתחקירים שפונים לצד השני בתכנית עובדה (לא משדרים אותם...)
כשיש תכנית שכל מה שהיא מתבססת עליה היא "אמת לשעתה", אין, אסור וחובה להתייחס לתכנית, לתחקירים ול"עובדות" המוצגות בה במשנה זהירות.
2. לא ראינו שמרצ התקוממה על הפרס שניתן לפני שבוע למשה איבגי.
לכאורה מדובר בעניין חמור הרבה יותר.
במקרה של גנדי, מדובר על מעשים שאולי נעשו ואולי לא לפני 40 שנה מינימום.
גם אם הם קרו -האווירה הציבורית בארץ הייתה אחרת לגמרי, (לא שאני מסכים אתה, ובכל זאת 40 שנה!!!), הדברים למרות כיעורם נחשבו ללגיטימיים ("כשאת אומרת לא למה את מתכוונת - שיר כזה היה לגיטימי היום?"), כל האווירה הציבורית, וההתייחסות הציבורית או המשפטית הייתה שונה.
אלא מה?
האווירה השתנתה לגמרי ב10-15 שנים האחרונות- ולמרות זאת, משה אבגי, "הרשה לעצמו" להמשיך לתקוף מינית - על פי החשדות שפורסמו באמצעות עדויות רבות והעובדה שהמשטרה פרסמה שיש בסיס לחקירה - רק מחמירים את המצב.
ופה, באווירה הציבורית הנוכחית, נותנים לשחקן הזה פרס!!! כשכל העובדות מונחות לפתחה של וועדת השיפוט של פסטיבל הסרטים בחיפה...
על זה לא היה למרצ מה להגיד ...

חמור מזה- חבר השופטים בפסטיבל חיפה "ניתק" את המעשים הבזויים של אבגי, (הכל לכאורה כמובן) מעשייתו האמנותית...
אבל לגנדי לא מפרידים את העשייה הציונית שלו מהמעשים שבכלל לא בטוח שבכלל קרו!!!
גנדי, אליבא דמרצ, הוא מוקצה מחמת מיאוס- והתחקיר של עובדה - שכאמור הוא לא כל כך חקוק בסלע, כמו שאר העובדות שעלו בתכנית הזו מאז ומעולם, כי הם רק אמת לשעתה, לא שינו הרבה לשמאל הקיצוני שיעל דיין היא אחת הכוהנות המרכזיות שלהם.

3. העובדה שהדברים נעשו לפני עשרות שנים וגנדי לא יכול להשיב עליהם - זהים בדיוק למצב שבו יורשיו של פואד- דורשים לקבל את כל הכספים שלכולם ברור שהם כספים מושחתים ומטונפים משחיתות ציבורית - בחזרה.
למה? כי ברגע שפואד נפטר- אין מי שישיב לשאלות. ומבחינתם- אם אין מי שישיב? אין מי שיאשים.
אבל כל זה כאמור נכון רק לגבי אנשי שמאל.
אנשי ימין- גם אם נרצחו בהיותם שרים בממשלת ישראל הריבונית- הכבוד שלהם, המורשת שלהם, ההיסטוריה שלהם - לא שווים את קליפת השום.
שמעון פרס שידיו מגואלות בדמם של אלפי ישראלים (טצריך להגיד את האמת- גם של פלסטינים...) - יש לו מורשת.
יצחק רבין, שידיו מגואלות בדמם של עשרה חברי אצ"ל וחייל צה"ל (סך ההרוגים בקרבות בחוף ויתקין ובחוף תל אביב: 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל). מבין הנופלים מאצ"ל, שלושה היו מהעולים החדשים שהפליגו עם אלטלנה והשאר ישראלים ותיקים (יחסית), בהם גם אברהם סטבסקי, אחד מהנאשמים בפרשת רצח חיים ארלוזורוב, יש לו מורשת.
צריך להגיד את האמת ובקול רם- יצחק רבין רצח יהודים וישראלים במו ידיו!!! אבל הוא מתאים לאתוס השמאלני, ולכן לו הכל נסלח ונשכח.

מרצ צריכים לערוך חשבון נפש אמתי על גיבוב השטויות והמצפן המוסרי השבור והמקולקל שלהם, ולהתחיל בלגנות בקו לרם את משה אבגי ודומיו הרבים בשמאל הישראלי (ארי שביט כמשל...) 



יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

הזיות השלום של אגף המחקר באמ"ן

ראש חטיבת (רח"ט) מחקר באמ"ן דרור שלום, החליט כנראה להכניס את שם משפחתו לאג'נדה שלו.
מסתבר שבאמ"ן מחקר, יושבים אנשים הזויים- בדיוק כמו לפני מלחמת יום כיפור.
גם אז חשבו ש"הסבירות למלחמה נמוכה מאוד"... וכולנו יודעים מה היו התוצאות של "העבודה המקצועית" שלהם...
גם עכשיו חושבים שם שיש סיכוי להסדר מדיני עם הפלסטינים ושאבו מאזן הוא פרטנר שמנע אלימות מהצד הפלסטיני...
אולי הגיע הזמן להכניס למערך הגיוס של כל הגופים האלה אלמנט שנקרא "בוחן מציאות" ומצד שני להעיף משם את כל "הבנים של".

זה בטוח יכניס קצת הבנת המציאות שאנו חיים בה לארגון הזה- ועל הדרך אולי יחסוך בחייהם של מאות מחיילינו שיאלצו לפגוש את המציאות המדומה של החיילי שוקולד האלה.

אני ממש לא מאמין שעדיין צריך לכתוב על הדברים האלה ואף אחד באמ"ן מחקר לא שומע כלום...