יום שני, 23 בפברואר 2015

ברק אובמה ובנימין נתניהו

העובדה שנשיא ארה"ב ברק אובמה שוקל בכלל להעניש את ישראל על הנאום של ראש ממשלת ישראל בארה"ב בעוד 10 ימים רק מוכיחה את ההיגיון שעומד בפני כל מי שמבין שיש למדינת ישראל בעיה חמורה עם נשיא ארה"ב המכהן. 
אובמה לא שקל יותר מדי פעמים לפני שהגיע לישראל והתעלם מהכנסת הנבחרת של מדינת ישראל ונאם נאום "מעל ראשיהם" של נבחרי הציבור הישראלי.
במקום לנאום בכנסת כמו שעשו רבים וטובים ממנו  - הוא העדיף לנאום בפני סטודנטים בבנייני האומה.

עכשיו כשמגיע נתניהו לנאום בפני האומה - בבית הנבחרים האמריקאי- מנסה אובמה לחסום אותו ולהעניש בשל כך גם את מדינת ישראל וגם את הקהילה היהודית-אמריקאית .

אי אפשר להתעלם מהסכנה שהממשל של אובמה עומד להעמיד את ישראל עם הסכם רע ופייסני שהסכם הכניעה המפורסם שצ'מבלין הביא מברלין יכול להיחשב להסכם מצוין לידו...
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנשיא השחור הראשון של אמריקה בעל השם האמצעי חוסיין - מסרב בתוקף לקרוא לאיסלאם בשמה- דת מחרחרת מלחמות וכיבושים.
אי אפשר להתעלם מהמצב שגם סנטורים וחברי קונגרס רפובליקאים ושמרנים רבים מבינים שאובמה משאיר אחריו מורשת כנועה, מושפלת ובדלנית של אמריקה שאיבדה במשך שנות כהונתו ריסק את השליטה המדינית הבינלאומית והובלת העולם החופשי והנאור לפי ערכים של דמוקרטיה וחירות והשאיר אחריו זירות מלחמה מדממות, כאוס פוליטי, ושלטון של כנופיות רצחניות באזורים עצומים.

ולכן מדינת ישראל (הנורמלית - והמחנה הציוני הוא בבחינת הלא נורמליים....) חייבת לעמוד לצד נתניהו.
סיפורי הבקבוקים והפיסטוקים לא רלוונטיים לעניין שבו מדינת ישראל נלחמת שלא להיות תחת שליטה של מדינה איראנית גרעינית.
העובדה שבוזי הרצוג וציפי לבני חושבים אחרת רק מוכיחה את המציאות האמתית - הם לא מבינים מה עומד על הפרק ולכן גם לא ראויים לעמוד בראשות הממשלה.
בוחן המציאות שלהם לקוי.
אף אחד לא יסכים שמשוגע יעמוד בראש המדינה שלו - ובוזי הרצוג וציפי לבני הם בדיוק המשוגעים האלה...
אין להם שום יכולת לעשות שום דבר אחר מבחינת הפלסטינים או סוריה או לבנון ולכן המדיניות של נתניהו שלא לעשות שום דבר עד שנדע לאן הדברים נושבים - מסתברת כמדיניות הנכונה ביותר.


צריך לזכור שאובמה עמד להכריז מלחמה על הממשל הסורי וברגע האחרון עשה במכנסיים, חטף פיק ברכיים, העביר את ההחלטה לקונגרס וברח כמו שפן סלעים עלוב.
התוצאה - בסוריה נטבחו עד היום רבע מליון אנשים.
גברים נשים וילדים.
זו המורשת של ברק אובמה.
ואין אחרת.

יום שני, 16 בפברואר 2015

גבי לסקי וחופש הביטוי

מדהים שגבי לסקי מספר 7 ברשימת מרצ (שחולמת להיכנס לכנסת) טוענת שהסרטון שהפיצו מתיישבי ישע שממש מתאר את ההתנהלות של ארגוני השמאל בישראל שמתנהלים בצורה מדהימה כמו יהודונים קטנים שמלחכים את ידו של הפריץ הגוי ומקבלים ממנו מליוני אירו בכל שנה ומספקים בתמורה מידע שחלקו לפחות שקרי כנגד המתיישבים וחיילי צה"ל.
היא טוענת שאסור לפרסם את הסרטון הזה.
ואני תוהה - לאן נעלם חופש הביטוי?
רק לחנין זועבי מותר להתבטא בצורה פוגעת ומעליבה?
רק לאחמד טיבי מותר?
רק לזהבה גלאון מותר לדבר שטויות - ועדיין להישאר בקונצנזוס?

בקיצור - כרגיל - רק לשמאל מותר להגיד כל מה שהם רוצים ואם מישהו שמזוהה אתם מנאץ או מלכלך את פיו על מדינת ישראל, צה"ל או מי ממוסדות המדינה - זה בסדר גמור.
להצביע על האנשים האלה והארגונים האלה ולהוקיע אותם- זה לא בסדר מבחינתם...

לסקי יכולה לקפוץ לי.

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

נאום נתניהו בקונגרס

לא מפתיע שרובם של ערוצי התקשורת המושפעים מדעותיהם המאוד ברורות של העיתונאים והעורכים העובדים שם - שמנסים למנוע מנתניהו מלנסוע לקונגרס והסנאט האמריקאי ולנאום שם נגד ההסכם הגרוע  שהנשיא האמריקאי אובמה, רץ ריצת אמוק לקראתו.

עצם העובדה שאתם ערוצים משדרים ללא הרף "ידיעות" ו"חדשות" בדבר הצונמי המדיני שאנו עומדים בפניו בשל אותו נאום - כבר די ברור מצוצים מהאצבע.

העובדה שג'יי סטריט - ארגון יהודי שמאלני קיצוני, טוען שנתניהו לא מייצג אותו והצליח להחתים כ20000 אמריקאים רק מציג דברים הפוכים:
1. ארגון ג'יי סטריט מתגלה בזערוריותו
הוא מייצג פחות מפרומיל מהציבור היהודי והישראלי שחי בארה"ב שלפי הערכות כולל יותר מ2 מליון איש.
ככה שהארגון הזה בהחלט מייצג את השמאל - הרבה רעש וצלצולים- מעט מאד אנשים עומדים מאחוריו.
2. מתוך כל חברי הסנאט והקונגרס - רק 10-12 לא יופיעו לנאום של נתניהו.
אבל בתקשורת הישראלית - כל אחד מהם הוא "ממש עמוד יסוד" שעליו "עומדים" הקונגרס והסנאט האמריקאים...

לעומת הגוף הקיקיוני הזה - ארגונים יהודיים אמריקאים גדולים ומרכזיים אחרים טוענים שדווקא חשוב שנתניהו יבוא ויציג את עמדת ישראל מעל ראשו של ברק חוסיין אובמה (הנאום שלו בבנייני האומה לא שונה מהנאום של נתניהו...) במיוחד לאור העובדה שמי שישלם מידית וישירות מתוצאות ההסכם הגרוע הזה- כפי שזה מסתמן, יהיו מדינת ישראל והעם היהודי.
לא סתם ציינו ראשי הארגונים היהודים האמריקאים, שלטעמם, ארגון ג'יי סטריט דומה שיהודים ששתקו בתקופת השואה ודרשו מהממשל האמריקאי לא להתערב לטובת היהודים בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה...

זה כבר אומר הכל על הארגון, על מנהיגיו ואל התורמים לו.
וכדאי למדינת ישראל להתעלם ולהדיר אותו מהשיח הציבורי.

יום רביעי, 11 בפברואר 2015

סערת פרס ישראל

הסערה שקמה בעקבות הדחת הפרופסורים הירשפלד והולצמן היתה צפויה.

השמאל הקיצוני מסרב לשחרר את המבצרים והעמדות שהוא אוחז בהן כבר מזה דורות.
מבחינתו - הן שלו ורק שלו לעולמי עד.

רק לאנשי שמאל אפשר וצריך להיות בוועדה ולקבוע מי מתאים לקבל את הפרס וכמובן שרק לאנשי שמאל צריך ואפשר לתת את הפרס.

העמדות שהציג בעבר פרופ. הירשפלד שטען בעבר שאין ליוצר אפשרות לעשות עבודה כלשהי שאינה מחוברת לערכיו, ולכן ובשל כך, פסל עשרות אמנים מהמגזר הלאומי.
מה שמביא את הפתגם "כל הפוסל במומו פוסל" לשיא חדש.

פרופ. הירשפלד ממש אינו ראוי לשבת בוועדה מהסוג הזה.
וזכותו המלאה של שר החינוך בפועל (שהוא גם ראש הממשלה בנימין נתניהו) להשליך את הירשפלד מכל המדרגות.

הוא אולי דמות ספרותית שנחשבת לפיגורה גבוהה אבל הדעות הפוליטיות שלו מובילות אותו.
ושככזה, הוא אנו ראוי לעמוד ולהיות חלק מהוועדה.
צריך לזכור שפרס ישראל מבטא גם את ההוקרה של עם ישראל לאנשים שתרמו הרבה להוויה התרבותית שלנו פה, ונכון להיום רוב העם לא חושב בדיעות הפוליטיות שלו כמו שהירשפלד שהעם צריך לחשוב...
ולכן אין לו מקום בוועדת הפרס.

מצד שלישי... מאוד לא מפתיע שדמות פוליטית קיצונית כל כך, שפסל בעבר כל כך הרבה יוצרים חשובים - בשל דעותיהם בפוליטיות (שמתנגדות לדעות הפוליטיות האישיות והקיצוניות שלו) טוענת שלדמות פוליטית אחרת אין סמכות להעיף אותו - בדיוק בשל אותן דעות פוליטיות...
בעברית ספרותית הוא היה קורא לעצמו: נאחז בקרנות המזבח...

באותה הזדמנות חשוב מאוד ליצור איזון בכל הוועדות הללו.
יש מספיק פרופסורים ודמויות ציבוריות שיכולות להיכנס למערכת ולשמש כמאזניים למועמדים ולזוכי הפרסים.

הגיעה העת להפסיק לתת לחונטה שמאל קיצונית של קבוצת אליטה שמאלנית לכבד את חבריה שלה (תוך פרובוקציה של אי לחיצת יד למי שמחלק את הפרס..)

צריך לזכור שמעבר לעניין הכבוד הגדול- מדובר גם בסכום כסף לא מבוטל ולכן מי שלא מעוניין בכך- יתכבד ויפנה את מקומות לאחרים- שאני משוכנע שהם לא פחות טובים ממנו.

כל מי שמינוי חברי הוועדה לא מוצא חן בעיניו יכול להסיר את מועמדותו.
באותה הזדמנות נוכל לראות מי נמצא באותה חונטה ומי לא...

יום שלישי, 10 בפברואר 2015

תמנוני מוזס וידיעות מסולפות

העובדה שידיעות אחרונות מדברים בכלל על עיתונאות מאוזנת כתגובה להאשמתו הכבדה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הרדיפה הלא פוסקת של העיתון ותמנוני מוזס על כל שלוחותיו רק יכולות להעלות דוק של צחוק על פני מי שעוקב אחרי ההתנהלות העלובה של העיתון הזה.

ועם כל הכבוד לנחום ברנע - חתן פרס (הכפשת) ישראל מי שזקוק לאשפוז כפוי על נרקיסיזם ומחשבות לא מציאותיות הוא דווקא הוא בעצמו יחד עם המו"ל שלו שעדיין חיים במציאות של שנות ה50 - וחושבים שהקהל השבוי של ישראל הקטנה הוא עדיין אותו קהל.

נחום ברנע- עיתנאי חצר
מדינת ישראל כבר לא שייכת למוזס, ברנע, והאברמוביצים.
נהפוכו- המדינה ורוב העם כבר עברו למקום אחר וכבר לא אוכלים את השטויות, והעובדות המומצאות שברנע ואברמוביץ בשמו של מוזס מנסים למכור.

חמור מכך- ברנע עוד בהיתממות מעושה שאל את המראיין האם הוא לא צריך להציג את הבעיות בהתנהלות בית ראש הממשלה...
ואני תוהה אם הבקבוק יין ליום לא הפריע לברנע כמו 62 מליון השקלים שעלה שמעון פרס בבית הנשיא???
כמה בקבוקי יין אפשר לרכוש ב62 מליון שקלים לשנה?
הנסיעות לחו"ל של שמעון פרס ב8 מליון שקלים - סוקרו בהרחבה כמו הבקבוקים של שרה נתניהו?
אז זהו שלא.
ולכן גם ברנע, גם דרוקר, גם אברמוביץ יכולים לחזור לחור שממנו הם יצאו.
עיתונאות אחראית ומקצועית - הם ממש לא.

ועל הדרך אולי באמת הגיע הזמן לסיים את "שלטון היחיד" של מוזס בעיתונאות ולהטיל עליו מגבלות: מכירת העיתון או מכירת האתר!
איך זה שעל הגז/חשמל/מים יש רגולטור ועל העיתונות אין?


יום שני, 9 בפברואר 2015

המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, פרסם היום הודעה שבה טען כי "איראן מסכימה עם ארה"ב שאי השגת הסכם עדיפה על פני השגת הסכם שלא עונה על האינטרסים שלה"...

אני חושב שגם לישראל עדיף שלא ייחתם שום הסכם - בטח רע כל כך.

מעניין שמה שטוב לאיראנים- ולנו  - לנו אסור להגיד בשום צורה.

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

בן כספית שלום עם הסורים ונפתלי בנט

בן כספית התפרע על נפתלי בנט שטען שמזל שלא עשינו שלום עם סוריה - כי לדעתו החכמה בדיעבד היא לא חכמה בכלל.

אני צריך להגיד בצורה חריפה שרק אידיוט מהסוג של בן כספית יכול לחשוב שאולי אם היינו עושים שלום עם סוריה - המצב שם היה שונה.

וצריך להגיד- השלום עם ירדן לדוגמה היה דה פקטו הרבה מאוד שנים גם בלי חתימה על שום מסמך.
בניגוד לבן כספית- השלום עם ירדן היה בפועל הרבה שנים - וחסך לנו הרב המאוד כסף ותקציבים.
החתימה על הנייר לא שינתה את מערך הכוחות שישראל מציבה מול הגבול הירדני.
שום דבר לא השתנה.

אז להגיד שהיינו צריכים לעשות שלום עם הסורים?  כי אלוהים יודע מה היה משתנה?
רק מי שעישן חומר חזק ביותר יכול לחשוב ככה...

יום שני, 2 בפברואר 2015

יריב אופנהיימר: להוריד תוכניות סטירה ימנית

מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, דורש להוריד תכניות הסאטירה הימניות מהשידור.
אפשר לחשוב כמה יש כאלה...

אבל יודעים מה? אני מסכים אתו לגמרי.
אבל אם כבר אז כבר - בואו נוריד את כל תכניות הסאטירה לפני הבחירות:
  • ארץ נהדרת
    התוכנית עלתה רק עכשיו במיוחד לקראת הבחירות.
  • מצב האומה
    יושב שם דורי אלפי שלכולם ברור שמדובר בכלומניק אנטישמי שרק בשל שנאתו התהומית לימין וליהדות נמצא שם.
  • לונדון וקירשנבאום
    לא צריך להוסיף כלום- כל מי שרואה את התכניות היומיומיות - ממש פס שידור של השמאל הקיצוני בישראל.
    וזה קורה כל השנה כל שנה כבר כמה וכמה שנים...
  • חדשות ערוץ 2
    אמנון אברמוביץ ושאר מלחכי הפנכה האולטרה שמאל יפסיקו לשדר את תעמולת הבחירות של התנועה האיסלמית...
  • חדשות ערוץ 10
    למי שראה אתמול את החדשות - הבין כבר לבד שרביב דרוקר הוא ממזמן לא עיתונאי לגיטימי או אותנטי.
    הוא מפר ברגל גסה את החוקים שלא נראים לו, ומכין מלכודות לנציגי הימין שבאים להתראיין.

אם כבר - אז כבר....


יום ראשון, 1 בפברואר 2015

הרהורים נוגים על בקבוקים ותקציבים

העובדה ששמעון פרס נשיא מדינתו הקפיץ את תקציב בית הנשיא פי 3 וגרף לטובת הנושא מאוד מליוני שקלים כנראה לא נראית חשובה במיוחד לכל אותם נלוזים והוללים מסוגם של איתן כבל, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, ועו"ד אלדד יניב ודומיו.

אם בבית משפחת נתניהו פתחו בקבוק יין אחד בממוצע בכל יום - והעלות הוא 50 אלף שקלים בשנה, זה נראה לו הרבה.
40 מליון שקלים לא נחשבים אצלו יותר מדי...

כהונתו של פרס הייתה 7 שנים.

בשנת 2008 עמד התקציב על הסכום של 20 מליון שקלים.
בשנת 2009 התקציב קפץ ועמד על 50 מליון שקלים.
בשנת  2010 התקציב עמד על הסכום 37 מליון שקלים.
בשנת  2011 התקציב עמד על 42 מליון שקלים.
בשנת 2012 התקציב קפץ ל62 מליון שקלים.
בשנת 2013 התקציב עלה 57 מליון שקלים.
בשנת 2014 התקציב הראשוני היה 48 מליון שקלים וקפץ ל 59 מליון שקלים.
(48 המליונים הראשונים היו בתקופתו של שמעון והתוספת הועברה לאחר כניסתו של רובי רבלין לתפקיד.)
בואו נעשה חשבון קטן בכמה כסף מדובר: 316 מליון שקלים...



כשמעמידים מול זה את סל הבריאות לכלל תושבי מדינת ישראל - שעומד על סך של 300 מליון שקלים וא על הטכנולוגיות החדשות שאפשר היה להכניס לסל הבריאות ושבמקומם קיבלנו את שמעון פרס המשפץ (לטענת לשכתו- חלקים בבית הנשיא התמוטטו והיה צורך דחוף לשפץ את בית הנשיא), או המעופף (לטענת לשכתו של פרס סכום ניכר מהתקציב הלך לטיסות של פרס והמלווים שלו).

בקיצור ולעניין:
שמעון פרס אחד שווה סל בריאות של כל עם ישראל לשנה שלמה.
או מה היה עושה הסכום הזה למשרד החינוך (כמה כיתות היה אפשר להקים בתקופתו של פרס כנשיא), או משרד הבריאות (כמה מסעודות משדירות היה אפשר להכניס לחדרים עם הסכום הזה...)

ועוד לא הזכרתי את חגיגות יום ההולדת של הוד רוממותו...

ועכשיו בואו נדבר על הבקבוקים של שרה...