למרות הזעזוע ממעשיו של האב- כששומעים את הקולות והצבעים והריחות שעולים מהמצב- ברמה מסויימת אפשר להבין אותו.
להצדיק לא. בשום פנים ואופן לא להצדיק.
אבל להבין.
1. עורכת הדין
גרושתו בעזרת עורכת הדין שלה כנראה לא בחלה בשום אמצעי להתנקם בו ולאמלל אותו. ולעשות לו את המוות.
העיקר שהלקוחה שלה תהיה מרוצה.
אז הנה לה: היא הצליחה.
הגיע הזמן שעורכות הדין- ואלו בעיקר עורכות דין שנלחמות באבות בסכינים ובציפורניים יבינו שגם לאב יש זכויות וההתעמרות שלהן בו עלולה להעביר את האבות למעשי טירוף.
הנה הידלים הקטנים מוטלים לפנינו כעדות לכך.
2. מערכת הרווחה
פקידות הסעד כנראה עבדו כמו שפקידות סעד יודעות לעבוד - בעיקר עבור עצמן.
פקידות הסעד למרות שיש להן תפקיד חשוב מאוד - מעדיפות לעשות לעצמן עבודה קלה, ולקבל החלטות קלות ולא ממש ישימות ,בלי להתחשב במוטו היחידי שצריך לעמוד מולן: טובת הילד.
בכל הפעמים שילדים נרצחו בארץ- זו אשמתן של פקידות הסעד שהתערבו יותר מדי ומררו למשפחות את החיים שלהן, או שלא התערבו בכלל במצב המשפחתי, והתעלמו ממצבם הקשה של הילדים האומללים.
גם פה משרד הרווחה העביר את האשמה לאם "שלא דיווחה" למרות שמחלקת הרווחה ליוותה את המשפחה.
אז מה היה לה לדווח?
פקידות הסעד התעסקו בעיקר באם, ולא ראו את המצוקה הקשה והאיומה שהן הכניסו את האב לתוכה בגלל ההתנהלות העלובה שלהן.
גם אם האב בעייתי- יש לו עדיין זכויות לראות את הילדים שלו.
הם הילדים שלו ולא שלהם או של מערכת הרווחה ולכן שיקולים כמו להוציא את הילד מהבית ולהעבי אותו לאומנה או לפנימיות - צריכות להיות באמת במקרים הכי קשים.
פה מה היו השיקולים?
האב, למרות שהוא "לא בא בטוב" לפקידות הסעד חייב לקבל זכויות ביקורים (תחת פיקוח או לא תחת פיקוח זו כבר החלטה מקצועית) אבל למנוע ממנו לראות את הילדים שלו? מה ציפו ממנו אחרי כן? שיהיה פודל? שיסכים לכל הדרישות של "המערכת"?
3. בית המשפט לעניני משפחה
בית המשפט לעניני משפחה הוא האשם המרכזי בכל העניין הזה וצריך לפרק את בתי המשפט למשפחה אחת ולתמיד.
צריך להגיד משהו חשוב ומרכזי מאוד לגבי בתי המשפט למשפחה:
לבתי המשפט הללו יש תפקיד אחד ואחד בלבד, וגם אותו הם לא ששים למלא. (בלשון המעטה):
תפקיד בתי המשפט לעניני משפחה בישראל הוא לקבל החלטות. הם לא צריכים לחקור, להשיג עדויות, למצוא ראיות, להחליט על עונשים.
בית המשפט צריך לברר מה המציאות - ובכפוף לחוקים שקבעה הכנסת- לקבל החלטות מעשיות. זה הכל- כמה פשוט ככה קל.
בפועל, בית המשפט לעניני משפחה גם את הדבר הזה לא עושה.
הוא מעביר את ההחלטה לפקידי סעד.
אז למה צריכים את בתי המשפט למשפחה?
(מעבר לרצון למצוא עוד פרקטיקה לעורכי דין שממילא כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם?)
אם ממילא פקידות הסעד הן אלו שמקבלות את ההחלטות -אפשר לסגור את בתי המשפט למשפחה, ולמשרד המשפטים יהיו יותר תקציבים להעביר למקורות אחרים...
בית משפט שהלך שולל אחרי התרגילים הזולים והידועים של עורכת הדין של האשה, שהשחירה את פניו של האב, שבלי להכיר את המשפחה הזו ספציפית, כל מי שהתגרש אי פעם ולא עשה את זה בצורה יפה - יודע על מה מדובר, היא כביכול עשתה את העבודה שלה.
ובסופו של דבר- האב שהגיע למבוי סתום- החליט מה שהחליט.
על חשבון חיי ילדיו ועל חשבון התאבדותו.
כמו בהרבה מקרים, "החוק היבש" לא נרטב אף פעם אפילו לא מדמעותיהם של שני ילדים רכים...
ואחר כך באים בטענות למשטרה- למה היא לא איתרה את האב לפני מעשה הרצח...
כאילו שהמשטרה הביאה את האב למעשה הזוועה במו ידיה.
(ועוד דוחפים למשטרה שלפני כמה שנים הוא היה מועמד לשרת בה... מה בכלל הקשר למשטרה?)
אבל אני רוצה להתעכב על פקידות הסעד בישראל.
אני חייב להתוודות - בעבר למדתי באוניברסיטה גם עבודה סוציאלית.
באוניברסיטאות בארץ מקובל לחשוב שהשירות של פקידי הסעד נחשב לאחד מהשירותים המקצועיים ביותר שיש במשרד הרווחה.
יש שם הרבה הדרכות, השתלמויות לימודים ועוד כל מיני דברים שמציבים את השירות הזה כאיכותי יותר מול שאר האפשרויות להעסקה של עובדים סוציאליים.
ממה שאני חוויתי מדובר בשירות כושל, גרוע, שעובדים בו אנשים שלא היו מתקבלים לתפקידים מינימליים במקומות עבודה אחרים מעבר למשרד הרווחה.
מנהלים אותו אנשים שאין להם שום ראיה מרחבית או רוחבית שמסתכלים על התמונה דרך חור המנעול של המשרדים המוגנים על ידי שומרים שלהם...
(אחרי מקרים כאלה אפשר להבין למה הם צריכים הגנה. אני באופן אישי חושב שצריך להפקיר אותם כי הם לא עושים את העבודה שלהם אבל לא נכנס לזה...)
כמו שזה נראה מבחוץ- לא צריך בכלל להבין מה קרה פה:
פקידות הסעד, כרגיל, עבדו בצורה מגמתית, והביאו את האג'נדה הפרטית שלהן לתוך הטיפול במשפחה, והכניסו את האב למצב שבו לא היה לו למי לפנות ועם מי להתייעץ או לקבל תמיכה.
זו לא המשפחה הראשונה שאני רואה אצלה את זה ולצערי גם לא תהיה האחרונה.
אני משוכנע שעוד אבות יעשו את המעשה הזה- ולו רק בגלל המבוי הסתום שאליו הם הגיעו.
רק כואב לי הלב על הילדים שלהם שמשלמים את המחיר של טמטום המערכות הפועלות בתחום.
