במאמר לא פחות מהזוי- כזה שמפתיע אותי כל פעם מחדש - "מקדש" יוסי ורטר סמלים ששייכים רק לאליטה הישנה.
אם הם היו שייכים לאליטות החדשות - אין לי ספק - שהמאמר היה נראה אחרת לחלוטין- ובמילים ברורות: הפוך!!
זה מה שכותב יוסי ורטר:
"שני המוסדות הממלכתיים היקרים ביותר ללב הישראלים נפלו קורבן להיסטריה הליכודניקית
ההשתלחות בשופטי ביהמ"ש העליון שלא אישרו את פסילת זועבי וההתנפלות על הנשיא פרס מסמלים את השפל הערכי אליו הגיעה מפלגת השלטון."
ואני חשבתי שהמוסדות הממלכתיים ביותר ללב הישראלים הם צה"ל, מדינת ישראל, הכנסת, הכותל...
לא ניתן אלא להבין מיוסי ורטר שמציג את החזית הקיצונית השמאלית שמה שמעניין את השמאל אלו המוסדות האחרונים שנשארו בידי השמאל הישראלי והקיצוני, שמדובר בשמעון פרס עצמו, האיש, ולא מוסד הנשיאות כמוסד, כיון שלמרות שלפני פרס היה נשיא ימני - כבודו לא היה חשוב.
ושלא יטעו בי- אני חושב שמשה קצב היה בושה חרפה- בגלל מעשיו, אבל לפני שכל "מחול החרבות" החל בעניניו- הוא היה ממלכתי יותר משמעון פרס שמצליח להיות בקושי רב, נשיא מדינת כל היהודים.
מה שבטוח: בית המשפט העליון - הוא ממש לא "המוסד הממלכתי היקר ביותר ללב הישראלים"...
אולי לישראלים מסוגו של ורטר וקוראי הארץ - זה המוסד הכי חשוב, אבל כפי שמציגים הסקרים- מדובר בדור הולך ונעלם...
ועוד משהו לגבי בית המשפט העליון:
בצורה די ברורה - הוא הופך להיות מוסד לא רלוונטי.
ועוד כמה שנים- יוסי ורטר וחבריו השמאלנים באקדמיה יפרסמו את המאמר המלומד- "איך הפך בית המשפט העליון לגוף מיותר בישראליות הנוכחית"...
ויתהו באותו מאמר למה בית המשפט העליון- איבד מיוקרתו.
אני יכול כבר עכשיו לתת כמה תשובות בעניין:
1. מאז שאהרון ברק שהכניס את בית המשפט לכל התחתונים של כל ענין וסוגיה בישראל (הכל שפיט) - החלה הזילות בבית המשפט.
מאיפה ההמצאה הזו שהכל שפיט? האם אלוהים שפיט? האם המציאות שפיטה? ממש לא- אז מה פתאום אהרון ברק עם האקטיביזם השיפוטי המציא מציאות חדשה?
2. מאז שבית המשפט העליון כולל רק אנשים עם אותה אג'נדה שמאל קיצונית (אהרון ברק, דורית בייניש, דליה דורנר, מישאל חשין, אילה פרוקצ'יה ושאר דומיהם), הרלוונטיות של בית המשפט העליון פגה.
הפסיקות ההזויות שלהם ולא חסרות כאלה, הנה אחת מאתמול: אישור ההתמודדות של חנין זועבי שהפרה ברגל גסה את חוק יסוד הכנסת, ואני לא מדבר על פסיקות אחרות שנויות במחלוקת כגון: איסור נוהל שכן, אי ההתערבות שלהם בנסיגה מעזה (פתאום לא "הכל שפיט"??), רק מציגות באור בוטה את הדיעות הפוליטיות של החלקים המרכיבים את השלם הזה שנקרא בית המשפט העליון.
ואני תוהה- חוק יסוד הכנסת לא חשוב? אין לו משמעות? רק הזכויות של ח"כ של עם אחר שמשתתפת בפעולות מלחמתיות נגד מדינת ישראל חשובות?
האם בית המשפט העליון לא למד מפסיקתו בעניין עזמי בשארה את טעויותיו?
כנראה שלא.
בית המשפט העליון הפך ללא רלוונטי ל80% מאזרחי מדינת ישראל.
ובמילים אחרות- אם אתה איש שמאל קיצוני- כנראה שתמצא שם צדק עבורך.
אם אתה איש ימין- אין לך שום סיכוי לקבל שם שום סעד.
ולגבי דבריו של מנחם בגין: מאז שנות ה80 של המאה הקודמת- אין שופטים בירושלים.
רק אנשי שמאל קיצוני.
ולגבי שמעון פרס...
אני חושב ששוב אפשר להשתמש במה שקרא לו "חברו היקר" משכבר הימים (יצחק רבין): "חתרן בלתי נלאה"......
האם שמעון פרס לא מבין שתפקידו אינו לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית? הוא לא יודע שעכשיו יש תקופת בחירות? במקום למצוא את המאחד - עכשיו יש לו רק דברי ביקורת על מדיניות הממשלה? מה הוא בדיוק מצפה שיעשו הישראלים ששומעים אותו???
האם הוא לא מבין את תפקידו כנשיא כל מדינת היהודים?
מה היה קורה אם קצב היה מביע את דעתו נגד הנסיגה מעזה?
ישר היו קופצים עליו כל עיתוני השמאל ויוסי ורטר בראשם, וטוענים שהוא לא ממלכתי.
והכוונה בממלכתי זה רק אם אתה מביע את "הדעות הנכונות" - אלה של השמאל הקיצוני.
ועוד מילה לכל אותם שגרירים שהביעו את דעתם האישית בכנס השגרירים.
מי שלא נראה לו - יכול לקום וללכת.
אף אחד לא מכריח אתכם לעשות את העבודה "הקשה" של להסביר את המדיניות של מדינת ישראל.
אם כל הכבוד שאתם מקבלים - לא מתאים לכם- אתם יותר ממוזמנים לקום, להתפטר, ולרוץ לבחירות בראש או בתוך המפלגה שנראה לכם ולהשפיע על המדיניות של ישראל.
אבל להביע דעה אישית כשאתם בתפקיד ממלכתי- זה אסור לכם.
אם הם היו שייכים לאליטות החדשות - אין לי ספק - שהמאמר היה נראה אחרת לחלוטין- ובמילים ברורות: הפוך!!
זה מה שכותב יוסי ורטר:
"שני המוסדות הממלכתיים היקרים ביותר ללב הישראלים נפלו קורבן להיסטריה הליכודניקית
ההשתלחות בשופטי ביהמ"ש העליון שלא אישרו את פסילת זועבי וההתנפלות על הנשיא פרס מסמלים את השפל הערכי אליו הגיעה מפלגת השלטון."
ואני חשבתי שהמוסדות הממלכתיים ביותר ללב הישראלים הם צה"ל, מדינת ישראל, הכנסת, הכותל...
לא ניתן אלא להבין מיוסי ורטר שמציג את החזית הקיצונית השמאלית שמה שמעניין את השמאל אלו המוסדות האחרונים שנשארו בידי השמאל הישראלי והקיצוני, שמדובר בשמעון פרס עצמו, האיש, ולא מוסד הנשיאות כמוסד, כיון שלמרות שלפני פרס היה נשיא ימני - כבודו לא היה חשוב.
ושלא יטעו בי- אני חושב שמשה קצב היה בושה חרפה- בגלל מעשיו, אבל לפני שכל "מחול החרבות" החל בעניניו- הוא היה ממלכתי יותר משמעון פרס שמצליח להיות בקושי רב, נשיא מדינת כל היהודים.
מה שבטוח: בית המשפט העליון - הוא ממש לא "המוסד הממלכתי היקר ביותר ללב הישראלים"...
אולי לישראלים מסוגו של ורטר וקוראי הארץ - זה המוסד הכי חשוב, אבל כפי שמציגים הסקרים- מדובר בדור הולך ונעלם...
ועוד משהו לגבי בית המשפט העליון:
בצורה די ברורה - הוא הופך להיות מוסד לא רלוונטי.
ועוד כמה שנים- יוסי ורטר וחבריו השמאלנים באקדמיה יפרסמו את המאמר המלומד- "איך הפך בית המשפט העליון לגוף מיותר בישראליות הנוכחית"...
ויתהו באותו מאמר למה בית המשפט העליון- איבד מיוקרתו.
אני יכול כבר עכשיו לתת כמה תשובות בעניין:
1. מאז שאהרון ברק שהכניס את בית המשפט לכל התחתונים של כל ענין וסוגיה בישראל (הכל שפיט) - החלה הזילות בבית המשפט.
מאיפה ההמצאה הזו שהכל שפיט? האם אלוהים שפיט? האם המציאות שפיטה? ממש לא- אז מה פתאום אהרון ברק עם האקטיביזם השיפוטי המציא מציאות חדשה?
2. מאז שבית המשפט העליון כולל רק אנשים עם אותה אג'נדה שמאל קיצונית (אהרון ברק, דורית בייניש, דליה דורנר, מישאל חשין, אילה פרוקצ'יה ושאר דומיהם), הרלוונטיות של בית המשפט העליון פגה.
הפסיקות ההזויות שלהם ולא חסרות כאלה, הנה אחת מאתמול: אישור ההתמודדות של חנין זועבי שהפרה ברגל גסה את חוק יסוד הכנסת, ואני לא מדבר על פסיקות אחרות שנויות במחלוקת כגון: איסור נוהל שכן, אי ההתערבות שלהם בנסיגה מעזה (פתאום לא "הכל שפיט"??), רק מציגות באור בוטה את הדיעות הפוליטיות של החלקים המרכיבים את השלם הזה שנקרא בית המשפט העליון.
ואני תוהה- חוק יסוד הכנסת לא חשוב? אין לו משמעות? רק הזכויות של ח"כ של עם אחר שמשתתפת בפעולות מלחמתיות נגד מדינת ישראל חשובות?
האם בית המשפט העליון לא למד מפסיקתו בעניין עזמי בשארה את טעויותיו?
כנראה שלא.
בית המשפט העליון הפך ללא רלוונטי ל80% מאזרחי מדינת ישראל.
ובמילים אחרות- אם אתה איש שמאל קיצוני- כנראה שתמצא שם צדק עבורך.
אם אתה איש ימין- אין לך שום סיכוי לקבל שם שום סעד.
ולגבי דבריו של מנחם בגין: מאז שנות ה80 של המאה הקודמת- אין שופטים בירושלים.
רק אנשי שמאל קיצוני.
ולגבי שמעון פרס...
אני חושב ששוב אפשר להשתמש במה שקרא לו "חברו היקר" משכבר הימים (יצחק רבין): "חתרן בלתי נלאה"......
האם שמעון פרס לא מבין שתפקידו אינו לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית? הוא לא יודע שעכשיו יש תקופת בחירות? במקום למצוא את המאחד - עכשיו יש לו רק דברי ביקורת על מדיניות הממשלה? מה הוא בדיוק מצפה שיעשו הישראלים ששומעים אותו???
האם הוא לא מבין את תפקידו כנשיא כל מדינת היהודים?
מה היה קורה אם קצב היה מביע את דעתו נגד הנסיגה מעזה?
ישר היו קופצים עליו כל עיתוני השמאל ויוסי ורטר בראשם, וטוענים שהוא לא ממלכתי.
והכוונה בממלכתי זה רק אם אתה מביע את "הדעות הנכונות" - אלה של השמאל הקיצוני.
ועוד מילה לכל אותם שגרירים שהביעו את דעתם האישית בכנס השגרירים.
מי שלא נראה לו - יכול לקום וללכת.
אף אחד לא מכריח אתכם לעשות את העבודה "הקשה" של להסביר את המדיניות של מדינת ישראל.
אם כל הכבוד שאתם מקבלים - לא מתאים לכם- אתם יותר ממוזמנים לקום, להתפטר, ולרוץ לבחירות בראש או בתוך המפלגה שנראה לכם ולהשפיע על המדיניות של ישראל.
אבל להביע דעה אישית כשאתם בתפקיד ממלכתי- זה אסור לכם.
למאמר המלא
http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1896772
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה