נהלי קבלת האשראי של בנק לאומי תחת ניהולה של מחלקת האשראי של רקפת עמינח רוסק התבררו אתמול בצורה חמורה מאוד.
מסתבר שכשמישהו חייב כסף לבנק - (למרות ההצהרות החלולות של עמינח רוסק)- אם אתה חייב הרבה מאוד כסף- מליארדים - יש סיכוי שימחקו לך את החוב.
אם אתה חייב כמה עשרות אלפים- ימצצו לך את הדם.
הטענה של עמינח רוסק שהיא מנסה לעשות מה שטוב לבנק מצוצה מהאצבע.
היא גם קצת אינפנטילית במיוחד לאור העובדה שהעובדות מדברות אחרת:
לנוחי דנקנר היא הסכימה לוותר על מליוני שקלים ובלבד לקבל חלק מהכסף.
לנוחי דנקנר היא הסכימה לוותר על מליוני שקלים ובלבד לקבל חלק מהכסף.
לאזרח הפשוט- הבנק לא היה מוותר על שקל שחוק אחד והיה גורר אותו לבית משפט ושולח אותו לשוק האפור- העיקר שהאשראי יוחזר במלואו.
מה טובת המשקיעים בלוותר על כסף?
היא היתה צריכה להגיד לדנקנר באותו רגע- שיפנה למשפחה, שילווה בחו"ל, שיתפור מעלים- אבל הלוואות חייבים להחזיר.
ואם לא- בשביל מה יש לבנק מחלקה משפטית?
שירדו לחייב, יוציאו ואתו מביתו- בדיוק כמו שהבנק עושה בכל יום למשפחות קשות יום שחייבות חלקיקי פרומילים של סכומים ממה שנוחי דנקנר קיבל מהבנק ולא טרח להחזיר...
יש עוד נקודה בעניין הזה.
מי נתן לדנקנר את הסכומים העצומים הללו עם בטחונות כל כך נזילים?
ואם הבנק ראהה שהבטחונות הופכים להיות בעייתיים- למה לא עשו עם זה משהו כבר בהתחלה?
למישהו חייבת להיות אחריות על כך.
וכם המשקיעים של הבנק כל כך חשובים לעמינח רוסק- מי שנתן אשראי עצום כל כך ולא דאג לשמר אותו- צריך לסיים את עבודתו בבנק.
זה מה שנקרא "אחריות"...
בהרבה מקצועות היום בארץ - המונח הזה התנדף..
וכדאי מאוד להחזיר אותו לשימוש.
במקרה של בנק לאומי זה היה.... אה... רקפת עמינח רוסק...
אופס.
ולא אמרתי מילה על התסרוקת שלה שהיא שתי טיפות ספריי כמו זו של גליה מאור....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה