מה שמדהים בעניין של החיבור של ציפי ליבני למפלגת העבודה ולבוזי הרצוג זו העובדה שמדובר במפלגה שיושבים בה אנשים ראויים באמת:
שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל כדוגמאות לאנשים ראויים שיכלו להנהיג את המפלגה בלי לכלוכים מיותרים, ובפוליטיקה חדשה אמתית.
שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל כדוגמאות לאנשים ראויים שיכלו להנהיג את המפלגה בלי לכלוכים מיותרים, ובפוליטיקה חדשה אמתית.
מצד שני- ציפי ליבני, הזונה הפוליטית שהולכת עם כל מי שמציע לה אתנן (מדיני, מפלגתי - זה לא באמת משנה...) מחליפה את הפרטנרים שלה כמו טמפונים משומשים וזורקת אותם כלאחר יד בלי להתחשב בעובדה שמאחורי הצעדים שלה נפגעים אנשים טובים וישרים.
אליעזר שטרן הוא דוגמה לכך.
ובמילים אחרות- התחת של ציפי ליבני הולך שבי אחר עור הצבי או אחרי מי שמבטיח לה הרים וגבעות.
כבר עכשיו ניתן להבין שלבני (בוזי ומפלגת העבודה איתו), לא תקים את הממשלה הבאה.
אבל הגברת ליבני תמשיך להציג את עצמה כ"פוליטיקה חדשה" מול הפוליטיקה הישנה של כל האחרים...
אבל בואו ונעשה חשבון פשוט:
1. לבני לא נבחרה בפריימריס. היא שוריינה לכיסא. הכי לא דמוקרטי. הכי סובייטי.
2. המעבר ממפלגה למפלגה הוא לא פוליטיקה חדשה.
ההפך.
מדובר בפוליטיקה הכי בזויה והכי שפלה שיש.
היא קיבלה קולות עבור מטרה מסוימת ומשתמשת בכיסא שלה לקחת משהו שלא שייך לה.
זו הזנות הפוליטית החמורה ביותר.
3. זה לא שלבני מציעה למפלגת העבודה משהו ייחודי לה.
היא מביאה את התחת הדשן שלה למפלגה שכבר יש בה מספיק אג'נדה פוליטית מאותו הסוג.
מה זה אומר על הבוזי?
שאין לו ביצים ללכת לשלטון לבד? שהוא לא בטוח בעצמו? שהוא לא יודע אם הוא יוכל לשרוד 4 שנים בפסגה?
כנראה שהכל.
מדובר בכלומניק שאת ההשפעה שלו על משרד הרווחה - ראינו בעבר.
הבוזי לא עשה כלום 4 שנים במשרד הרווחה ועכשיו עף על כל העניים...
(בניגוד לו- השר מאיר כהן עשה רפורמות במשרד הרווחה- לבוזי זה היה רק קרש קפיצה למקום אחר בפוליטיקה הישראלית...)
ומה שנקרא- פוליטיקה אחרת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה