כאשר פרופ הלל וייס - מרצה באוניברסיטת בר אילן אמר את מה שאמר אחרי גירוש ביתו ומשפחתה מביתם בחברון- כל אנשי השמאל דרשו את השלכתו מהאוניברסיטה, ובקיצור השלכתו לכלבים.
הם לא דיברו על זכותו לחופש הדיבור, הם לא דיברו על שום זכות שיש לו להביע את דעתו.
מבחינתם - דיבורים וניסוחים שנמצאים מחוץ לקונצנזוס- אם הם באים מהצד הימני של המפה הפוליטית- מחייבים "להדביר" את הדובר.
ובמילים אחרות: למנוע ממנו לעבוד, לסלק אותו מכל פורום, לא לתת לו שום סיכוי להמשיך את חייו גם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו.
אבל כשאושיית התרבות המאוסה והסרוחה ענת וקסמן אומרת את הדברים הבאים:
אני לא אמליך לעצמי כזה מנהיג", אמרה השחקנית ענת וקסמן, על ראש הממשלה בנימין נתניהו. "סליחה, אבל ה'שוקולדים', זה המלך ש... האשכנזי, העאלק נאור, עם המבטא האמריקאי, עם הנאומים האלה... יושב וכותב נאומים וסרטונים".
"זה האלה שצועקים 'רק ביבי! רק ביבי!' וקללה. 'רק ביבי! תן לי רק ביבי!'. זה נורא פשוט באיזשהו אופן. הוא לא צריך לשכנע אותם. את המשוכנעים לשכנע? הוא רק אומר 'ערבים', והם יוצאים מהחורים. אין עם מי לדבר בכלל. שוב, אנחנו הבועתיים, התל-אביביים, אני מוכנה להכיל אתכם, בואו נדבר. אבל זה גדול עלינו. זה קשי-יום... זה עמים אחרים, לצערי".
במקום לדרוש את השלכתה מכל המדרגות ופיטוריה מכל תאטרון וכל תכנית טלוויזיה - כולם מדברים על "חופש הדיבור" של השמאל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה