נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, תקפה את יוזמת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שלפיה גזרי דין מקלים על מיידי אבנים צריכים להיות קריטריון בהחלטה אם לקדם שופטים שאחראים להם.
הבעיה הגדולה במשפט הקודם הוא שעם כל הכבוד - מרים נאור היא עובדת מדינה...
בסך הכל עובדת מדינה.
נכון, היא בתפקיד בכיר אבל היא רק עובדת מדינה.
היא לא יכולה לקבוע את סדר היום של נבחרי הציבור כי היא לא נבחרה על ידי אף אחד למעט חבריה ולכן הם היחידים שיכולים מסוגלים לקבל ממנה ביקורת.
היא לא יכולה להגיד לשר בישראל אם הוא דמוקרטי או לא- את זה העם אומר לו כל 4 שנים.
היא מצד שני - אף אחד לא אומר לה אם היא דמוקרטיתאו לא - ולכן הדעה שלה לא רלוונטית ולא מעניינת ולא צריכה לעניין אף אחד.
כי אם כבר- את השר ארדן בוחרים בהליך דמוקרטי- ואותה לא.
אז דווקא לשר ארדן יש יכולת להגיד את דעתו והיא צריכה לשמור אותה לעצמה.
אני חושב שנציבות השירות הציבורי צריכה לתת את תשומת יבה של השופטת נאור לעובדה שהיא לא יכולה להביע את דיעותיה - מקצועיות ככל שיהיו - ולשמור אותן לעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה