יום חמישי, 10 באוגוסט 2017

משפט אלאור עזריה - בשולי הדברים...

מה שהכי מדאיג בכל העניין של משפט אלאור עזריה הוא לא ההתנהלות של התביעה שהיתה יותר ממופקרת וברור היום לכולם מה מקורה של ההתנהלות הזו - והגיע הזמן לגדוע אותה באיבחה שגם אם תהיה מדממת - הביאה אותנו למקומות כל כך מסוכנים שעכשיו כבר כנראה אין ברירה אלא לנקות את האורוות ובמהירות:
1. ההחלטה של הצבא לגייס עורך דין שעלה לתקציב הבטחון 700,000 שקלים היא לב העניין בכל הקשור למשפט עזריה.
מסתבר שבכל הפרקליטות הצבאית שכוללת עשרות אם לא מאות עורכי דין שלמדו והגיעו לצבא אחרי עתודה נהנתנית במיוחד, אין ולו פרקליט אחד שיכל לקחת על עצמו את המשימה שהטילו עליו בפרקליטות...


ואני תוהה:
אם זה המצב בפרקליטות- למה אנחנו צריכים אותה בכלל!!!!???
אולי הגיע הזמן לפרק את הפרקליטות ולגייס עורכי דין מהאזרחות ולהשתמש בהם בלכ פעם שצריך!!!
הרי עורכי הדין בפרקליטות כנראה לא כאלה מוצלחים אם הרמטכל והפצ"ר לא סומכים על האנשים שלהם...
ואני בכלל ל אמדבר על העלויות המטורפות של אחזקת הפצ"ר והלשכה שלו ושל הסגן שלו... וכל מי שמתחתם...
אולי כל מה שאנחנו צריכים זה בעצם איזה משרד בחטמ"ר כלשהו בבקעה שישבץ את עורכי הדין שיגויסו מהאזרחות וככה נוותר כולנו על הגוף הכל כך עלוב הזה?

2. הלאה...
כל עולה הפרקליטות הצבאית הזו לכולנו מתקציב הצבא?
אולי הגיע הזמן לקצץ את הגוף הלא יעיל - ככה הסתבר לכולם, קבל עם ועולם במשפט עזריה, שאין בכל הפרקליטות שום תובע שיכול לקחת על עצמו את התביעה הזו...
גם אם לוקחים בחשבון (מוטעה והזוי) שהפרקליטות רצתה "לוודא הרשעה" של עזריה, הרי היו יכולים למצוא מישהו- אפילו הפצ"ר הראשי בכבודו ובעצמו, שיעלה לטריבונה יציג את המקרה לציבור הרחב.
אבל לא, מסתבר שכשאין כסף תרופות, לחולי סרטן, לניצולי שואה, למשפחות במצוקה נוראית- לצבא יש 700,000 שקלים לשלם לעורך דין חיצוני כדי שהוא יעשה את העבודה בשבילם....

3. מה אני הייתי עושה? (לו אני שר הבטחון???)
סוגר את הפרקליטות ומעיף את הפצ"ר לאזרחות, בלי פנסיה מפוצצת.
ואת כל מי שמתחתיו ולא יכול היה להעמיד תביעה רצינית במקרה של תיק עזריה.
ועד שזה קורה- מקצץ באופן יזום את כל תקציב הפרקליטות מתוך התקציב הצבאי.
זה היה מכניס את כל מי שצריך למסגרת ולהבין שאין כסף לציבורים שלמים במדינת ישראל- ולכן לבזבז כל כך הרבה כסף על מה שהפרקליטות היתה צריכה לעשות בעצמה- לא יכול לעבור בשתיקה.

4. הצד השני של המטבע...
הפרקליטות שהיתה אמורה לבצע את עבודתה - ולהגיש כתב תביעה על ידי אחד הפרקליטים שלה - לא עשתה את זה אלא שכרה מישהו בסכום עתק (ולצבא ולפרקליטות מסתבר יש את סכומי העתק האלה כשהם רוצים או כשזה מסתדר היטב עם האג'נדה האולטרא שמאל קיצונית שלהם...), 
אבל דווקא את החייל הפשוט- אלאור עזריה- זרקו לכלבים.
הוא היה צריך להסתמך על תרומות של עם ישראל, שלא עמד מנגד כמובן, כשראה את הנבלות והעוולות שעושים לחייל, ותרם תוך שעות ספורות מאות אלפי שקלים למימון הגנתו של החייל.

 כשאני חושב על זה בצורה אובייקטיבית (עד כמה שניתן... כמובן), זוהי קרן האור היחידה בכל הפרשיה הזו.
העם לא איבד את ההגיון הפנימי הציוני שלו, וכשהוא צריך - הוא עומד לימין מגיניו.

הפרקליטות מצד שלישי (של המטבע), חייבת לעבור ניקוי אורוות ומהר.
רוב הגורמים שם והחיילים והקצינים נגועים באג'נדה פוליטית מוכוונת הקרן החדשה לישראל.
הגיע ההזמן להוציא את הקרן מתוך הצבא והפרקליטות צריכ הלהיות חוד החנית בעניין.
הפצ"ר - צריך לעוף הביתה.
במקומו צריך לגייס מישהו מבחוץ, לא שמאלני קיצוני. גם לא "שמאל מרכזי", (אין דבר כזה- כל שמאל - הוא קיצוני...)
מישהו שגר בהתנחלות, דתי, ולתת לו את הכלים להתחיל לנקות את האורוות שבפרקליטות.
הפרקליטות הצבאית, במקום להגן על חיילי צה"ל, מביאה שכירי חרב שיתבעו אותם.

הגיעה הזמן לשינוי מגמה ויפה משפט אחד קודם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה