בכל פעם אני מופתע מחדש.
השאלה היא האם אני עדיין צריך להיות מופתע.
כי אם זה חוזר על עצמו בכל פעם- למה להיות מופתע?
אתמול (יום ד'), בשעה השניה של לונדון וקירשנבוים, הובאו 3 מרואיינים: חברי כנסת חדשים דנדשים.
כאלה שלא היו מוכרים לציבור הישראלי.
אם אני אציין שהם "כיסו" את כל הצדדים (ימין ושמאל) בכנסת תהיו מופתעים?
אז אל תהיו... אין לכם ממה להיות מופתעים.
הובאה מישהי ממר"צ שהתיקט שלה היה שהיא נלחמה בהרשעתו של משה קצב, הובא מישהו מאיזה מפלגה ערבית שהיה מרצה בטכניון, ועוד מישהי מתנועתו של יאיר לפיד (חברת מועצת הוד השרון).
האמת?
די התפלאתי על עצמי.
אני לא יודע עם מי יש לנו עסק? הרי התקשורת היא שמאלנית ומנפחת לנו את הראש כל הזמן עם הפרופגנדה השמאלית הבלתי נלאית.
אלא שבבחירות האחרונות נכנסו לכנסת כמה אנשים לא פחות מעניינים ממרצה בטכניון.
זה לא שאם היה מרצה בטכניון מהצד הימני של המפה הפוליטית- שאו אז היו מזמינים אותו- אבל שוב זה מחזיר אותי להבנה שאין מה לצפות מהתקשורת הישראלית.
היא חד צדדית, לא אמינהובטח שלא מייצגת את מגוון הדיעות בארץ.
מה אפשר לעשות? הרבה מאוד:
אפשר להתחיל בלהקים עוד עיתון מסוגו של ישראל היום.
זה לבד ישבור את מונופול הדיעות של נוני מוזס.
צריך לאפשר לעוד זכיניות שיבחנו על בסיס הגישה שלהם לקבל ערוצי תקשורת.
לא יודע- לכם יש עוד הצעות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה