ירון לונדון ולימור לבנת: 5 מצלמות שבורות

חבל מאוד שבתנועת הליכוד לא מבינים שכדי להתמודד עם אינטליגנטים שמאלניים מסוגו של ירון לונדון אי אפשר לשלוח סתם מתראיינים.

באופן כללי, עד שמצליחים להשחיל לתוכנית לונדון וקירשנבאום נציג של הימין- הוא מתבזבז על אנשים מסוגה של לימור ליבנת, שלא מצליחים להבהיר דברים בסיסיים ופשוטים בהתנהלות היומיומית של המדינה והממשלה.

לימור לבנת אמרה באיזה הזדמנות שהיא שמחה או "רווח לה" שהסרטים שמומנו על ידי קרנות ישראליות, ונשלחו לייצג את המדינה - לא זכו באוסקר.

וזה לגיטימי לחלוטין כשמדובר ביוצרים פלסטינים.

את ירון לונדון זה כמובן הרתיח...

מה פתאום שחברת כנסת תגיד דברים מהסוג הזה על סרטים של שונאי ישראל שהגיעו בחסות מימון ציבורי ומכספי משלם המיסים הישראלי והשמיצו אותנו וליבו אנטישמיות כנגדנו?

באיזה זכות היא אומרת את זה?

לא מעניין אותה מה שקורה בבילעין?

הסיפור הפלסטיני לא מעניין אותה?

הוא אפילו רתם את בית המשפט העליון שקבע שמה שקורה בבלעין הוא חרפה או משהו כזה.

ואני רוצה להזכיר ללונדון ולחבריו לדרך בבית המשפט העליון שכשגרשו 8000 יהודים מבתיהם- אותו בית משפט לא חשב שזה בעייתי כלל וכלל.

אז ירון לונדון יכול יחד עם בית המשפט העליון שלו לחפש אותי אתם יודעים איפה.

ולכן אם לימור לבנת חוששת להגיד את זה אני אגיד את זה במקומה:

הפלסטינים בבלעין מענינים את התחת שלי.

מבחינתי הם כולם יכולים להתפגר.

הם לא מעניינים אותי, ולא מעניין אותי לראות סרטים שלהם ועליהם, ואם הם בכל זאת רוצים לצלם סרט- שיפנו לאירופאים שיממנו את הסרטים שלהם.

לא מכספי המיסים שאני משלם.

במקום שלימור ליבנת - שחכמה גדולה היא לא (ונראתה אתמול יותר כטיפשה לא קטנה) תגיד את הדברים כהוויתם:
מי שרוצה סרט פלסטיני - שיפנה לרשות הפלסטינית שתממן את הסרטים שלהם...

לבנת החלה לגמגם מול לונדון כמי שכפאה שד.

בנוסף, לונדון הצליח לטמון ולהפיל אותה בפח... והציג בפניה רשימה של 40 סרטים שכולם התאימו (לדעתו האישית של לונדון כמובן) ל"אתוס הציוני".
מעניין אותי לראות את הרשימה של לונדון.

לבנת משום מה סרבה לענות לו שאולי יש לו ברשימה 40 סרטים ציוניים אבל מנגד היא יכולה להציג בפניו 400 אחרים שעשו את אותו פטנט- ביקשו מימון מקרנות ישראליות שמקבלות תקציבים ממדינת ישראל, והציגו את ישראל כמדינת אפרטהייד ולחלקם שהגיעו לאוסקר- היוצרים שלהם ניערו חוצנם ממדינת ישראל.

ולא חסרים כאלה מהתקופה האחרונה:

עגמי

קרקס פלשתינה

 בילעין חביבתי

ג'נין ג'נין...

הילדים של ארנה
בית (סרט, 1980)
בנו של האחר
גן עדן עכשיו
עץ לימון
ארץ המתנחלים
הזמן שנותר
כרוניקה של היעלמות

בקיצור, מי שרוצה להפיק סרטים על הפלסטינים שיבקש את המימון מהפלסטינים.

אם אחליט שזה מעניין אותי- אני אשלם על כרטיס בקולנוע.

עד אז- שיוצרים ישראלים יקבלו מימון ישראלי- ושהפסלטינים יציגו את "הסבל" שלהם במימון פלסטיני.