עמירה הס: זכות הביטוי וזכות השיסוי

מעניין אם עמירה הס היתה מסכימה שירגמו אותה ואת חבריה לדרך באבנים - בשם זכות ההגנה העצמית.

עמירה הס ועיתון הארץ פירסמו לאחר הרשעתו של רוצח אשר פלמר ובנו מאמר שטוען בזכותם של הפלסטינים לרצוח יהודים.

כמה פשוט ככה מזעזע.

לא מאמינים?

הנה תחילת המאמר:
"יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר. יידוי אבנים כפשט וכדרש, מטאפורה להתנגדות. רדיפתם של מיידי האבנים, כולל מעצר זאטוטים בני שמונה, היא חלק בלתי נפרד, גם אם לא תמיד כתוב, מתיאור התפקיד של נציגי השלטון הזר - לא פחות מירי, עינויים בחקירה, גזל אדמה, איסורי תנועה ואפליה בחלוקת המים."

ואני חושב שבשם אותו חופש דיבור - שאני לא ממש משוכנע שעמירה הס היתה זוכה לו תחת שלטון פלסטיני כזה או אחר (וזה לא משנה אם זה תחת שלטון של אש"פ או חמאס) - ואלי הגיע הזמן לקרוא למי שיכול להתחיל לסקול את עמירה הס באבנים - ולפגוע פה בצורה משמעותית.

אולי אחרי האבן הראשונה שתפגע לה בפנים (עם דגש על מרכז הפנים והאף או בעיניים) היא תתחיל להבין שיש הבדל משמעותי בין סקילת ילדים נשים וגברים שכל חטאם הוא שנסעו מכביש כלשהו לבין זכות להתנגד למשהו.

עמירה הס לא מתיימרת לתת למתיישבים בשטחי ארץ ישראל (ככללה) זכות תנועה כלשהיא... הזכות הזו בהגדרה (הפסיכית) של הס מותרת ושייכת רק לערבים שאחרי שרצחו יהודים על כבישים מסויימים והופנו לכבישים אחרים - רק הם יכולים להנות מהזכות הזו...

מעניין אותי אם השלטון שעמירה הס - "שלטון השריעה" שהחמאס התחיל להחיל בעזה - היה מאפשר לה לכתוב בעיתון כלשהוא.

מעניין אותי לשמוע מה היתה אומרת הס אם היא היתה נאלצת לנסוע רק עם גברים ממשפחתה שיסיעו אותה ממקום למקום- כי זה בעצם החוקים והשלטון שהיא והמחשבות ההזויות שלה מקדמים שם.