הגעתי עם כמה רגשות מעורבים למשחק הזה- בכל זאת- גרמנים...
אבל למרות הכל החלטתי לתת להם צאנס.
הנה ההתרשמות שלי:
1. אלי אוחנה אולי היה שחקן גדול בביתר ירושלים.
אבל מאמן- הוא היה קטן מאוד.
וכפרשן הוא זיין שכל עצום.
מדבר שטויות בלי קשר למצב על המגרש, משבח שחקנים בינוניים, מפרש שטויות ומהלכים פשוטים מסבך אותם...
2. בניגוד לכל השטויות שנאמרו על שתי הקבוצות, הן לא משחקות כדורגל מודרני.
נהפוכו, דוקא הקבוצות שמשחקות משחק מלהיב (ברצלונה בעיקר ומדריד בקטנה- נשארו בחוץ...), וצריך להגיד בצורה ברורה, שהמזל של שתי הקבוצות הגרמניות הוא שהם תפסו את הספרדיות ביום גרוע מאוד.
ביום בינוני - הן היו צריכות לקרקס את הגרמניות בלי כוס בירה אחת...
3. יש בקבוצות הגרמניות שעלו לגמר הגביע, שחקנים שלא ברורה התרומה שלהם למשחק הקבוצתי כמו דנטה, ושווינשוונגה במינכן, כדוגמה.וזה מחזיר אותי לכדורגל המודרני שאלי אוחנה חושב שיש בהם.
כל שחקן בקבוצות הללו- ברגע שהוא מקבל את המסירה, רץ עם הכדור כמה שניות.
במקום למסור (כמו במשחק קבוצתי/ספרדי/טיקה טקה), הם קודם כל רצים עם הכדור.
מודרני בתחת שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה