רינה מצליח והאובייקטיביות העיתונאית שלה

כל הזמן זה עומד לי מול העינים אבל אתמול זה היה בוטה.

רינה מצליח הביאה לראיון בפגוש את העיתונות שני מרואיינים.

את יאיר שמיר ויצחק בוז'י הרצוג.

את ההבדל בין הראיונות היה ניתן לראות בצורה בטוה ודוחה.

מול יאיר שמיר היא לא הפסיקה לשסע אותו לא לתת לו להשלים משפט אחד בצורה מינימלית.

תקפה אותו על כל משפט שיצא לו מהפה.
מצד שני- בוז'י הרצוג דיבר לו בנחת ועשה לעצמו תעמולת בחירות ירודה מהסוג הנמוך ביותר.

כל ההתנהלות הזו של רינה מצליח אבל של התקשורת הכללית צריכה להפסק.

גם אם זה אומר להשבית חלק משעות השידור.

לא יכול להיות שבכל יום עולים לשידור רק אנשי שמאל (רק להם יש יכולת רטורית? רק להם יש תשובות לכל עוולות העולם?) והעיתונאים - שלעיתים נראים יותר כמו קולגות שלהם מאשר עיתונאים שאמורים להיות סוג של צד ג' בפרשיות שהם מסקרים הופכים להיות חלק מהחדשות עצמן.

אצל רינה מצליח זה ממש דוחה כיון שהיא לא מסתירה את חיבתה למרואיינים מסויימים וסלידתה הבוטה מאחרים.
ואני תוהה מה היא אמרה על יונית לוי שהיתה אמורה לראיין את בעלה גדעון סהר כשר החינוך של מדינת ישראל. האם היא לא תקפה אותה?

בטוח שכן.

רינה מצליח, כרווקה מזדקנת, מפלרטטת עם כל חבריה לשמאל הפוליטי של ישראל, וממש לא מייצת את העיתונות האמיתית.

מכירים את השיר: אומרים לנו שיש סקס אחר?

אנחנו רוצים עיתונאים אחרים.