לא אחת התלוננתי על הסטנדרט הכפול של האמריקאים שמבוסס על אנטישמיות חדשה ולטנטית.
זה נכון לגבי היחס שלהם ליונתן פולארד, ולגבי תהליך השלום ועוד לגבי נושאים רבים אחרים.
הבעיה העיקרית היא שכשהמציאות טופחת על פניהם של האמריקאים והם מסרבים לראות אותה - זה כבר עניין אחר.
ואם נוסיף לנדבך הזה גם את גורלם וחייהם של מליוני אנשים - זה כבר יותר מדי לאמריקאים.
ההתיחסות של שר הבטחון הישראלי משה יעלון למדיניות של האמריקאים מחייבת אותנו להסתכל על המציאות בצורה מפוכחת.
יעלון, שנחשב, ולא בלי סיבה, לשר הטוב ביותר שיושב בממשלה הנוכחית הבהיר לנו את מה שמצפה לנו אם לא נדאג לעצמנו בעצמנו.
לא צריך להסתכל רחוק או מעבר למקומות אחרים: המצב בסוריה, ההתנהלות האמריקאית במצרים תוניסיה ולוב, ועכשיו בציוצים העלובים של האמריקאים כנגד ההתנהלות הרוסית במשבר בקרים- רק מעידים שאין לנו על מי לסמוך בוושינגטון.
כל עלובי הנפש (שנקראו בגולה "היהודונים"), שרצים ומתרפסים מול האמריקאים שוכחים שבאופן יחסי לגודל - גם אנחנו תורמים לאמריקאים לא מעט.
לא מעט טכנולוגיה (אני לא זוכר שחברה אמריקאית כלשהיא רכשה חברת טכנולוגיה סעודית אי פעם!!!!).
לא מעט מידע (אני משוכנע שהמצרים מעולם לא סיפקו לאמריקאים מידע מודיעיני כמו זה שהתקבל מהמוסד והשב"כ הישראלי).
ובככל כל דבר שהאמריקאים דורשים- הם מקבלים פה כמעט מיידית.
העובדה שהאמריקאים מעדיפים לאחסן מטוסים וציוד במדינות אחרות - הרבה פחות יציבות והרבה פחות דמוקרטיות- זו בעיה שלהם.
ולכן הסטנדרט האמריקאי שמקדש את חופש בביטוי שנמצא בצד שלהם- לא מפתיע כשהוא נתקל באמירות - שלמרבה הצער צריכות להיות מיועדות בצורה חדה, ישירה וממוקדת לבית הלבן, גם אם הן לא כל כך נשמעות טוב שם ומציגות את הממשל האמריקאי ובמיוחד את הנשיא הכושל המכהן שם ואת מדיניות החוץ שלו במלוא מערומיו.
לאמריקאים מותר להגיד הכל- אבל לשר הבטחון שלנו אסור?
אני מציע לאמריקאים להתחיל לשתוק קצת.
הביטוי "סיג לחוכמה שתיקה" - יכול להיות בשימוש קצת יותר תכוף אצלם.
במקום לתקוף את יעלון - אולי עדיף שיתחילו להתייחס למה שעולה ממדינות שהיו בעבר הידידות הגדולות של ארה"ב כמו ישראל וסעודיה שהקשר עם הממשל הנוכחי בארה"ב התחיל להיסדק לאחר שראו איך התייחס הממשל הכושל והעלוב של אובמה לנשיא מצרים - מובארק.
מצד שני צריך להסתכל מעבר לפינה- ולראות שיש ממשלים שמתנהלים בצורה אחרת לחלוטין- גם אם אנחנו לא אוהבים את זה- הדבקות של פוטין בנשיא סוריה, אסאד, מעוררת כבוד.
וךדימיר פוטין לא זנח אותו, הגן עליו ועל האינטרסים שלו.
אז נכון, זה לא משחק לטובתנו כישראלים, אבל אפשר ללמוד מכך מיהו המנהיג הרציני בעולם ומי הוא שפן סלע עלוב.
ואם לאמריקאים יש בעיה עם התבטאויות של שרים ישראלים - שיבדקו קודם את הטענות- ואחר כך ינסו לסתום לנו את הפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה