כשהוחלט שאביגדור ליברמן (שהוא ממש לא כוס התה שלי) ישמש כשר הביטחון- נעמדו כל עיתונאי החצר השמאלנים על הרגליים האחוריות שלהם.
הוא לא מתאים, הוא בכלל שפוט של פוטין, הוא קריזיונר, ועוד כהנה וכהנה...
מצד שני, כשאשת השמאל הקיצוני- יולי תמיר קיבלה את תפקיד שרת החינוך של מדינת ישראל ומיד פצחה בשורת שינויים של כל מערכת החינוך- לפי שיטתה הקיצונית.
בין השאר, תמיר הכניסה את הנכבה למערכת החינוך (במסגרת היותה חברה או חברה רעיונית לקרן להשמדת ישראל חדשה...) זה עבר בדממה מוחלטת
והתקשורת בארץ? רק מחאה לה כפיים- לא דיון ערכי (או ציבורי) אם הילדים שלנו צריכים להיחשף לסיפורים של האויב שרוצה באופן יומיומי הרבה לפני הקמת המדינה להרוג אותנו...
אני מבים את השמאל הקיצוני שרצה לגדל פה דור שלם של צעירים שיפילו דם חדש בעורקי השמאל המצטמצם אבל מכאן ועד ל"חינוך מחדש" על ברכי סיפורי השקר אויבנו לילדי ישראל - המרחק רב.
אבל התקשורת? נשארה בדממתה הרועמת.
זה בסדר גמור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה