יום שישי, 5 באפריל 2013

ערן בר מוחא (זעקת הקוזק הנגזל): "ילדיי איבדו את אמא, ואני בכלא"

ערן בר מוחא- עבריין שהורשע ונשלח למאסר בעקבות הונאת כרטיסי אשראי, שאשתו נהרגה בתאונת דרכים במוצאי ליל הסדר מתלונן שהילדים שלו ישארו לבד.
ואני תוהה האם אותן דמעות לא עלו אצלו כשביצע את העברות שבגינן הורשע ונשלח לכלא?
למה הוא לא חשב על המצב שבו ילדיו ישארו רק עם אשתו - כשנשלח לכלא???
אז מצבו היה יותר טוב - מבחינת ילדיו?

ערן בר מוחא ואשתו המנוחה

ידע כל פושע ועבריין ונוכל שאם הוא מחליט לבצע את העברות והפשעים שלו בכל זאת- שלא יצפה לשום רחמים.

2 תגובות:

  1. אדיוט הרחמים הם לא כלפי האבא אלה כלפי הילדים,שמה לעשות לא משנה איזה אבא הוא הם צריכים אותו שם

    השבמחק
  2. עמוס דאבוש היקר... אם יש מישהו שהוא אידיוט מבין שנינו-כנראה שזה לא אני...
    אם לעבריין המועד הזה לא אכפת מהילדים שלו- והוא נכנס ויוצא מבתי כלא כל הזמן- למה שלנו (לצורך השיחה- לי) יהיה אכפת מהילדים שלו?
    אני מעריך שגם לך אכפת מהילדים שלך ולכן אתה לא כותב מהכלא - כי... אכפת לך מהילדים שלך ולכן אתה כנראה אדם נורמטיבי, עובד בעבודה הגונה, מביא משכורת הביתה, ויכול להיות עם הילדים שלך בכל יום.
    אצל עבריינים מסוגו של בן מוחא יש צורת חשיבה אחרת.
    וגם בן מוחא הזה חושב בצורה אחרת.
    אף אחד לא מעניין אותם חוץ מעצמם - ככה חושבים עבריינים פסיכופאטים.
    ואסור לשכוח מה היה לנו כאן:
    בן מוחא גנב וזייף מספרי כרטיסי אשראי. ולכן נמצא בכלא.
    לא בגלל שהוא נורמטיבי.
    לא בטוח שהילדים שלו מעניינים אותו, יכול להיות שהוא מנצל את האפשרות לקבל שיחרור מוקדם...
    ואם הוא לא ריחם על הילדים שלו ולא לקח אותם בחשבון לפני שנכנס לעולם הפשע- למה שלי או לאחרים יהיה אכפת?
    להגיד לך שאני לא מרחם על הילדים שלו? בטח שאני מרחם.
    האם הם אשמים? בוודאי שלא.
    אבל מכאן ועד ללתת לו פרס- שחרור מוקדם?
    אני לא חושב שזה נכון.

    השבמחק