מה לעשות- את פחות מוכשרת ממה שאת חושבת (או שאחרים אומרים לך)

במאמר דיעות שמתפרסם בynet כותבת מיכל מנין שהיא: "אני מוכשרת, ומכאן התסכול".

במאמר היא טוענת שהיא חשבה שאם תלמד באוניברסיטה תארים מתקדמים היא תזכה להכנסה כלכלית ותהיה מסודרת כלכלית.

אחרים- על פי המאמר נסעו לחו"ל לחפש את עצמם...

אבל היא לא ביזבזה את הזמן והתישבה ללמוד.

מהמאמר הזה ניתן להבין משהו אחד ברור:
מיכל מנין ממש לא מוכשרת לתחום.

אחרים בלי ללמוד הגיעו כבר רחוק ממנה.

מה שאומר באופן כללי שמוכשרים לא צריכים ללמוד, הם מציגים את היכולות שלהם בצורה מצויינת בלי לבזבז שנים באוניברסיטה.

מיכל מנין מצד שני, למדה באוניברסיטה, ועבדה "קלות" מהצד כדי לרכוש נסיון.

כנראה, ואני אומר את זה בעדינות, שהיא לא הרשימה יותר מדי את המנהלים שלה ולכם לא זכתה בקידום שהיא חושבת שהיא ראויה לו.

עצם החשיבה שלךה שמתבססת על תארים ולא על יכולת מצביעים על בעיה קשה מאוד בהבנה שלה את שוק העבודה.

תואר אקדמי ממזמן כבר לא מקביל לכשרון.

אני משוכנע שדידי הררי, וגבי גזית לא למדו את מה שלמדו באוניברסיטה.

או שיש לך יכולות גבוהות ואז תתקדם. או שלא.

ועוד נקודה.

מיכל מנין "הלכה עם החלומות שלה"...

למדה מה שהיא אהבה או חושבת שהיא רוצה לעסוק בו בימי בגרותה.

הבעיה היא שהרבה רוצים לעסוק בתחום הזה ורק הכשרונים צפים מעל הרבה אחרים שאיך נקרא לזה? הרבה פחות כשרוניים.

רוצה להרוויח בטחון תעסוקתי? חפשי מקצוע שיש לו הרבה דרישה ומעט עובדים.

שם תוכלי לנוח על זרי הדפנה...

הבעיה עם מאמרים מהסוג של מיכל מנין, שהם מציגים אנשים עצלנים שחושבים שהכל מגיע להם:
למדתי באוניברסיטה? מגיע לי בטחון תעסוקתי.

יש לי תואר שני? אני צריכה להתקדם על פני אלה שאין להם.

כשרון? יכולות מבריקות? עבודה קשה?

זה לא מעניין את מכיל מנין.

וכמו שזה הראה? היא תמשיך לחפש עבודה בתחום האהוב עליה- אבל יחד עם עוד עשרות אלפים שיש להם תשוקה זהה לעסוק בתחום ההולך ומצטמצם הזה... 

למאמר המלא

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4433316,00.html