הסכם הגרעין עם אירן

כמו שהדברים מסתמנים- לא תהיה למדינת ישראל שום ברירה והיא תאלץ להגיב בעצמה על מדינת החמורים והתיישים האיראנית ובשל ההתנהלות הבדלנית האמריקאית - אולי נאלץ להחזיר את אירן לימי הביניים.

האיראנים שהצלחיו במזימתם להמשיך לעשות בתחום האיראני ככל העולה על דעתם + צמצום חלקי של הסנקציות הבינלאומיות שגרמו להבאתם לשולחן המו"מ, ימשיכו להתל באירופאים הפתאים, עד שיום אחד נגלה שיש להם פצצה גרעינית.

ישראל לא יכולה להמשיך להתקיים או אפילו סתם להתנהל בצל פצצה גרעינית איראנית.

ולכן לא תהיה לישראל שום ברירה אלא לתקוף בפול ווליום באיראן.

והדבר הזה מעלה כמה וכמה מחשבות על הנושא:
1. כמה אנשים בהם מאיר דגן, אבי דיכטר, יובל דיסקין ועוד מספר אנשים שטענו שאנחנו לא צריכים לעשות כלום ולא יקרה כלום- צריכים לשלם את מחיר השטויות שדיברו בתקשורת הישראלית ובמיוחד הבינלאומית.

לא יכול להיות שאנשים מסויימים ולא משנה מי הם, או מה עשו בעבר, ומסכלים בצורה בוטה את ההתנהלות של הממשל הישראלי - זה שיושב במרכז המידע וקבלת ההחלטות.

כל אותם אנשים כבר לא יודעים מה קורה - הם לא מקבלים את המידע העדכני, ואין להם שום זכות לפגוע במאמצים של המדינה לנהוג כפי שהיא החליטה לנהוג.

אולי כדאי מאוד להכניס את זה לחוזה העבודה של בעלי תפקידים מסויימים אם לא לכולם.

2. כפי שהדברים מתבהרים- האמריקאים נסוגו מכל ההבנות שלהם עם ממשלות ישראל ב15 השנים האחרונות.

ולכן אם האמריקאים מסרבים לעשות את העבודה- כפי שסרבו לעשות בעבר- נאלץ אנחנו לעשות את העבודה...

3. גם בהפצצת הכור העירקי היה גייס חמישי בישראל שהתנגד לכך- שמעון פרס היה אחד מהם.
צריך לזכור את זה.
ולהתייחס לתוצאה החיובית והמצויינת שהתקבלה לאחר התקיפה.
אין סיבה שלא נוכל לעשות את זה שוב ושוב.