יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

שחרור יונתן פולארד מול שחרור רוצחים פלסטינים בפעימה הרביעית

אין בעיה.
האמריקאים מוכנים לשחרר את פולארד תמורת רוצחים פלסטינים- מצויין מבחינתנו.
אבל החישוב צריך להיות: 1תמורת 1.
האמריקאים ישחררו אסיר שלנו אחד? אנחנו נשחרר אסיר אחד תמורתו.
אין שחרור סיטונאי של רוצחים שלנו תמורת מרגל 1 אצלם.

המוסר הכפול של האמריקאים חייב להסתיים כשהם באים לבלבל לנו את המוח.

הם מרגלים אצלנו במשך שנים? ואחר כך שופטים מרגל שלנו אצלם ל30 שנה?
הם משחררים מרגלים אחרים אחרי פרקי זמן מסויימים? למה לפולארד עדיין לא קצבו את העונש?
האמריקאים לא מנהלים מו"מ לשחרור אסירים. למה אנחנו צריכים לעשות את זה?
האמריקאים יסכימו לשחרר מגואנטנמו רוצחים מוסלמים תמורת שיחות עם אל קעידה? 
בחיים שלא.

נתניהו אמר השבוע ש"יש דברים שלא עושים בין ידידות"?
הגיע הזמן להפוך את המילים למעשים.

ועוד משהו.
בשולי הדברים, אני מאוד מקווה שמישהו במשרד הבטחון התחיל להפעיל את התאים האפורים במוח והכניס מכרז לתעשיות הצבאיות- לפרוייקט שיחריש את המתקני האזנה האמריקאים אצלנו.
משהו שיגרום לאמריקאים להיות פה עוורים וחרשים.
אמנם בשגרירויות השלנו בחו"ל זה יותר מורכב אבל נהלי הסודיות שם בטוח יותר ברורים - פה הדברים נראים קצת יותר רופפים...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה